אֵיכָה או אַיֶּכָּה
אֵיכָה או אַיֶּכָּה פרשת השבוע נקראת בכל שנה קודם תשעה באב, ואת הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" נוהגים לקרוא בטעמי מגילת איכה. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי מיוחד זה בו משתמש משה1: 'איכה ישבה'. שלשה נתנבאו בלשון איכה: משה ישעיה וירמיה. משה אמר (דברים א') 'איכה אשא לבדי וגו", ישעיה אמר (ישעיה א') 'איכה היתה לזונה', ירמיה אמר 'איכה ישבה בדד'. אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה […]
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם פרשת שופטים מתארת את מערכות השלטון השונות בעם ישראל, וביניהן את המלוכה. בין השאר מצווה התורה את המלך1: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. […]
שמעת מה קרה
שמעת מה קרה? שתיים משש הזכירות שבתורה מופיעות בפרשתנו: זכירת מעשה מרים וזכירת מעשה עמלק.נעמיק בענין זכירת מעשה מרים. כותבת התורה1: השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. הרמב"ן כותב2: מצוה שביעית שנצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה ית' למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גמול חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר […]
בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]
שכחת את העיקר
"שכחת את העיקר" הסמ"ג מספר בהקדמת ספרו: ולכן הנני משה בן יעקב נתתי פני לחבר שני הספרים… ויעזרני א-לקי גליות ישראל יתברך שמו על המלאכה לעשות אותה. וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' א-לקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ה'… ואכן, בלא תעשה ס"ד מונה הסמ"ג לאו זה: 'השמר […]
יראת העונש? יראת הרוממות?
יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב"ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה 'את ה' אלהיך תירא'. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה' לעובר על דבריו, כלומר, "יראת העונש".בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב"ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.והיאך היא הדרך […]
תקופות שונות – עם אחד
תקופות שונות – עם אחד במדרש תנחומא בפרשה1 מובא: יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון. במדבר כתיב 'אלה הדברים', ובציון כתיב 'אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים'. במדבר כתיב 'וכל העם רואים את הקולות', ובציון כתיב 'קול ששון וקול שמחה קול חתן וגו". במדבר כתיב 'ארץ רעשה', ובציון כתיב 'ואני מרעיש את השמים ואת הארץ'. במדבר כתיב 'וה' הולך לפניהם יומם', ובציון כתיב 'כי הולך לפניהם ה". במדבר […]
כל התורה כולה על רגל אחת
כל התורה כולה על רגל אחת בשיחה לפרשת האזינו1 מביא הרבי מלובביץ' זצ"ל סיפור על הרמב"ן: ב"סדר הדורות" מובא הסיפור דלקמן:"קיבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד ר' אבנר היה שמו, ונעשה מומר, ומזלו גרם שעלה למעלה, ויהי נורא בכל הארץ.אחרי הימים ביום כיפור שלח והביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו, ואחר אכלו שאל את הרמב"ן על כמה כריתות עבר, והשיב הרב שהיו ד', והוא אמר שהיו ה', והיה רוצה לחלוק עם רבו, והרב נתן […]
תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב
תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב1 פסוק זה, הנקרא בשמחת תורה, כולל את יסודי התורה, עד כי הוא הפסוק הראשון הנלמד על ידי ילדי ישראל: תנו רבנן: קטן היודע לנענע… יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".2 חז"ל דרשו על פסוק זה דרשות רבות הנוגעות בענינים יסודיים, וננסה לעיין, על פי סדר מילות הפסוק, במעט מעניינים אלו. * * * תורה: דרשו חז"ל במסכת […]
עגלה ערופה
עגלה ערופה כבר תקופה ארוכה שאנו נמצאים במציאות רוויית שפיכות דמים, שבה יהודים נרצחים כמעט מדי יום. מציאות זו נותנת תחושה קשה של נפילת רוח. דוקא בזמן הזה אנו נקראים לנסות להבין את המאורעות המתרחשים סביבנו. ננסה להבין זאת מפרשת עגלה ערופה.פרשת שופטים חותמת בפרשת עגלה ערופה אשר מסתיימת בפסוקים1: כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'. יש להבין את הפסוק […]
בדרך בצאתכם ממצרים
"בדרך בצאתכם ממצרים" שלש פעמים בכל התנ"ך מופיע הביטוי "בדרך בצאתכם ממצרים", וכל השלושה מופיעים בפרשתנו:בענין עמון ומואב – "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים"1.ובשתי מצוות זכירה:בזכירת לשון הרע של מרים – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים"2.ובזכירת עמלק – "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"3. בתנחומא דרשו4 את הביטוי על ידי משל: בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כ"ה, י"ז), אמר ר' לוי: מן הדרך בא עליהם כליסטים, משל […]
פרשת הביכורים
פרשת הביכורים והיה כי תבוא אל הארץ ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו1. בפרשת כי תבוא בולטת מאד המילה "היום": היום הזה ה' אלוהיך מצוך לעשות את החוקים והמשפטים…את ה' […]
וילך משה
וילך משה וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. רבים מהפרשנים1 התקשו בביטוי "וילך משה", מהיכן ולאן הלך. עם ישראל נמצא לפני הכניסה לארץ במעבר שבין שתי ההנהגות, הנהגת המדבר והנהגת ארץ ישראל. עד עתה משה מנהיג את דור המדבר, הוא זה שמסר להם את התורה והוביל אותם ארבעים שנה במדבר ועתה משה "הולך למות", הוא עובר תהליך של שינוי במנהיגותו על ידי כך שמעביר אותה אל הבאים אחריו שעתידים להנהיג את העם בארץ ישראל.עם ישראל עלול לחשוב […]
אתם ניצבים
"אתם ניצבים" פרשת ניצבים פותחת בכריתת ברית בין הקב"ה לעם ישראל על כל חלקיו השונים.הפסוק1 מדגיש: ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום. עומקם של הדברים הוא שהברית נכרתת עִם עַם ישראל, וזה כולל בתוכו גם את הפרטים שעדיין לא קיימים היום. חז"ל אומרים: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם"2 אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרוים אדם3. דימוי […]
סנפיר וקשקשת – שתי תורות
סנפיר וקשקשת – שתי תורות בין דיני מאכלות אסורות מופיעים בפרשתנו סימני הטהרה של הדגים: סנפיר וקשקשת.בשיחה לפרשת שמיני דובר על סימנים אלו, והפעם נרחיב מזוית שונה מעט.השל"ה מסביר את המשמעות של סימני הטהרה של הדגים: הנה תלמידי חכמים נמשלו לדגים הפרים ורבים, ואמרו בחגיגה על הפסוק "כמסמרות נטועים", מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים, והעוסקים בסודות התורה צוללים במים אדירים ועמוקים והם קדושים וטהורים כמותם. ותנן "קשקשים הם הקבועים בו, וסנפיר הפורח בהן". ועתה אפרש […]
בין "שמע" ל"והיה אם שמע"
"שמע" – "והיה אם שמע" בפרשת השבוע מופיעה הפרשה השניה של קריאת שמע, פרשת "והיה אם שמע". פרשה זו ופרשת "שמע" דומות מאד בביטויים ובמצוות המופיעים בהם ולכן יש לעיין בהבדלים שבין שתי הפרשיות:א. פרשת "שמע" נאמרה בלשון יחיד ופרשת "והיה אם שמוע" נאמרה בלשון רבים.ב. בפרשת "שמע" נאמר – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובפרשת "והיה אם שמע" נאמר – "בכל לבבכם ובכל נפשכם", ולא נאמר "ובכל מאדכם".ג. בפרשת "שמע" לא מוזכר "ואספת דגנך" המופיע בפרשת "והיה אם […]
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה בפרשת השבוע מופיעים עשרת הדברות, ומתוכם נייחד את הדיבור על הראשון שבהם: "אנכי ה' אלקיך".כותב הרמב"ם בספר המצוות: מצוה א' היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו: "אנכי ה' אלקיך"… הרמב"ם הבין שבמילים אלה נצטווינו במצות האמונה בבורא העולם.אולם, לא כל הראשונים הסכימו לדעת הרמב"ם. הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות בא להסביר את שיטת הבה"ג, שהרמב"ם חלק עליו בכמה מקומות, ואחד מהם הוא במצוה […]
אלה הדברים
"אלה הדברים" "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל…"ספר דברים פותח במילים "אלה הדברים" שיש לעמוד על תוכנן, והאם יש בהן ללמד על עניינו של כל הספר.נראה לבאר זאת לפי המדרש1 הראשון בפרשה הדורש את היחס של התורה למשה: אלה הדברים – … אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון, מנין? שכן כתיב "מרפא לשון עץ חיים" ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה"… ר' לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום […]