סוג מדיה: טקסט

"פרשת השבוע" היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לא שמעתי עדיין מי נבחר, וכנראה עדיין אין הכרעה. זה בדיוק הדבר שיש ללמוד מן הפרשה – זה לא כל כך משנה מי יהיה הנשיא. רבים בתוכנו רצו מאוד שייבחר שוב הנשיא טראמפ, וימשיך במה שעשה – יגמור עם המשטר באיראן, יאשר את החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ויבנה את בית המקדש… כך אנו היינו מציעים לקב"ה להנהיג את העולם – תדאג שטראמפ ייבחר, והכל יסתדר. יהיה נהדר. לאחרונה, כשדברו על כך שהסיכויים גבוהים […]

בראשית רבה כח, ג: "ויאמר ה' אמחה את האדם" ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר אפי' אסטרובלין של רחיים נמחה ר"י בר סימון בשם ר' יוחנן אמר אפי' עפרו של אדה"ר נמחה כד דרשה ר"י בציפורי בצבורא ולא קיבלו מיניה רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו לוז של שדרה שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבא נמחה אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז […]

אנו פוגשים בפרשה את אברהם אבינו כבונה האומה הישראלית. הקב"ה מבטיח לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב, ב'): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". בהמשך, הקב"ה מפרט את הריבוי והעוצמה שיהיו לעם ישראל בעתיד. על כך מובאים שני דימויים בפרשה. הדימוי הראשון מופיע אחרי שאברהם נפרד מלוט (בראשית י"ג, י"ד-י"ז): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית. הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות? יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"? כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?! בפרשה רואים שהם […]

השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים". בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות. כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות. סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו. כדי למנוע […]

בתחילתה של שנה חדשה, אנו קוראים את שירת האזינו. נתבונן באחד הפסוקים בשירת האזינו (דברים ל"ב, ז'-ט'): זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יש לנו מצוה לזכור את ימות העולם – ללמוד את ההיסטוריה, וללמוד ממנה – "בינו שנות דור ודור". עלינו ללמוד מהמציאות את תהלוכות ההנהגה האלוקית. יש לנו ממי לקבל את ההסתכלות […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן א א [ו, ז] ויאמר ה' אמחה את האדם (איוב לד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו, ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב לכן יכיר מעבדיהם וגו', א"ל אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן, שהקב"ה הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות, ואחר כך הוא פורע מהם, כך בתחלה וירא ה' כי רבה רעת האדם, ואחר כך וינחם ה' […]

בשבת הקרובה אנו נפגשים בענין מיוחד – ראש השנה שחל בשבת. הלכה ידועה היא, שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת. היום הראשון של ראש השנה הוא עיקר ראש השנה, הוא החג מן התורה – א' בתשרי. על יום זה נאמר (במדבר כ"ט, א'): וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. בכל זאת, חכמים ביטלו את מצות תקיעת השופר במקרה שראש השנה חל בשבת. זוהי מצוה שניתן לקיימה פעם אחת […]

אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?! אמר לו: הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: מה עשית? אמר לו: שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?! אמר לו: בשעת חדוותא חדוותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו: כך מעשה לפני הקב"ה. דאמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על […]

הגמרא במסכת ברכות מביאה פסוק מן הפרשה. הוא מובא בדרך אגב, וכמעט לא רואים שזה פסוק, עד שאפילו ב"תורה אור" שמציין את מקור הפסוקים בגמרא – לא מציין לפסוק זה. המשנה אומרת (ברכות פ"ו מ"א): כיצד מברכין על הפירות… ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. מובא על כך בגמרא (ברכות מ' ע"א): אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כז סימן ד ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל?! כך, ויתעצב אל לבו. אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם. לא על הסרסור?! כך ויתעצב אל לבו.

הרב יעקב אריאל שליט"א, בספרו "מאהלי תורה" על פרשת השבוע (עמ' 179), מציין ידיעה חשובה: מאז השואה, יש בפרשה זו משמעות מיוחדת עבורנו. חווינו על בשרנו את הקללות הנוראות שפרשתנו מתארת ואף יותר מהן. העובדה שהשואה החלה ביום שישי י"ז באלול תרצ"ט, בערב שבת פרשת כי תבוא, מזעזעת. העובדה כי מלחמת העולם השנייה, על קללותיה הנוראות, פרצה בשבוע שבו קראו בפרשה אותן קללות, היא מצמררת. השואה הנוראה קשורה בקשר ישיר לפרשת "כי תבוא", ולתוכחה שנמצאת בפרשה. הפרשה היא דבר חי, […]

פרשת "כי תצא" עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב, […]

המדרש: וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין, הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה.

היום נעסוק בחלק של הפרשה ששייך לאתמול, ליום שלישי. פסוק אחד גרם לי להתהלך כמה שעות עם תחושה קשה. אשתף במחשבות שחשבתי בעקבות זאת. בתחילת הפרשה משה מזכיר לבני ישראל את חטא המרגלים (דברים א', כ"ב-כ"ג): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כזכור, המרגלים חוזרים וגורמים לבכיה גדולה של עם ישראל, […]

המדרש:רבי חנינא בר פפא פתח: (משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע". מעדה בגד ביום קרה: ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין: למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין? לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים. היה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן, עד שקרעו אותה. כך, לא זזו עשרת השבטים עובדים עבודת כוכבים בשומרון, ושבט יהודה ובנימין עובדים עבודת כוכבים בירושלים, עד שגרמו לירושלים ליחרב. דבר אחר: מעדה […]

החלק של היום ("רביעי") בקריאת התורה, כולל את תחילת פרשת מסעי – תיאור כל המסעות שעברו ישראל במדבר. בכל שנה מחדש זה מעורר התפעלות – התורה מפרטת את כל המסעות, ולכאורה זה לא אומר לנו כלום. יש כאן תיאור של תהליך שבני ישראל עברו מאז יציאתם מצרים ועד הגיעם אל הארץ, אבל לא ברור מהו התהליך בדיוק. ננסה לעמוד על דברי חז"ל העוסקים בכך. רש"י מביא שתי דרשות בענין זה (במדבר ל"ג, א'). הדרשה הראשונה: אלה מסעי – למה נכתבו […]

בתקופה האחרונה אנו משתדלים לעסוק בכל יום בחלק של הפרשה השייך ליום הזה. בחלק של "רביעי" של פרשת פינחס, יש פסוק מדהים, שמרגש בכל שנה מחדש (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. מה אומר משה לה'? (במדבר כ"ז, ט"ז-י"ז): יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וה' נענה לבקשתו של משה (במדבר כ"ז, י"ח-כ"א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל […]

המדרש: וירא ה' כי רבה וגו', רבי חנינא אמר רבה והולכת, רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, ת"ל רבה רבה לגזרה שוה, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם […]

בתחילת הפרשה אנו מוצאים דבר מעניין שיש לעמוד עליו. הפסוקים שכתובים על בלעם בהליכתו לבלק, דומים מאוד לפסוקים שכתובים על אברהם בהליכתו לעקדת יצחק. אצל בלעם נאמר (במדבר כ"ב, כ"א-כ"ב): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. ואצל אברהם נאמר (בראשית כ"ב, ג'): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע […]