סוג מדיה: טקסט

המדרש: [ד, יח] ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, למך, מה לי ללמך ולתולדותיו, [ד, יט] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בתקופת בחירות – בוחרים בטוב! איפה בפרשת השבוע יש רמז לבחירות? נאמר (דברים כ"ד, ח'-ט'): הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. הפסוק הזה הוא המקור לדין לשון הרע. לצערנו זהו דבר שעלולים להיכשל בו בתקופת הבחירות. הרמב"ן מונה זאת כמצות עשה: ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש… והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, […]

המדרש: [ד, יז] וידע קין את אשתו וגו' (שם /תהלים/ מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס, ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם /תהלים מ"ט/) קראו בשמותם עלי אדמות, טבריה על שם טיבירואיס, אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס, אנטוכיה על שם אנטיוכס, ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם, (שם /תהלים מ"ט/) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות, ויהי בונה עיר ויקרא שם […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לגדל תפוזים בנגב השבת אנו קוראים את פרשת מסעי, החותמת את חומש במדבר. בתחילת הפרשה מופיעה רשימת המסעות שעברו ישראל במדבר, והרבה עמדו על רשימה מיוחדת זו ומשמעותה. מעניין לשים לב, ששלוש הפרשות האחרונות של חומש במדבר, יוצרות שלמות של "עולם, שנה, נפש", ובלשוננו – המקום, הזמן והאדם. פרשת פינחס נחתמת בפרשת המועדות – קורבנות המוספים שמקריבים בחגים השונים. זוהי התייחסות לזמן, בחי' "שנה". פרשת מטות פותחת בפרשת הנדרים, שעוסקת באנשים ונשים שנודרים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – כוחה של תנועת נוער פרשת "מטות" פותחת במצוות הנדרים (במדבר ל', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אנו איננו נודרים נדרים. חכמים למדונו שאין זה ראוי לנדור, וקל וחומר שלא להישבע (נדרים נ"ט ע"א): דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה. […]

בתחילת הפרשה עוסקת התורה בברית שנתן ה' לפינחס בעקבות מעשיו. וכך דורשים חז"ל (מדבר רבה פרשה כ"א, א'): "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן", אמר הקב"ה: בדין הוא שיטול שכרו, "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". גדול השלום שנתן לפנחס, שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר (משלי ג'): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ואם בא אדם מן הדרך – שואלין לו שלום, וכן שחרית – שואלין לו שלום, ובאמש כך שואלין בשלום, "שמע ישראל" […]

המדרש: [ד, טז] ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא, רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו, רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר =אדם הראשון= מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של […]

לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]

המדרש: [ד, טו] ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין, ר"י ורבי נחמיה, רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל, א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג, וישם ה' לקין אות, רבי […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – לקחת או לתת? רבים עומדים על הביטוי הפותח את פרשת קרח (במדבר ט"ז, א'): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. לא נאמר בכתוב מה לקח קרח. אונקלוס מתרגם: ואתפליג קרח… לשון פילוג ומחלוקת. אך עדיין אין בכך ישוב ללשון קיחה. הרב קוק זצ"ל משוה בין קרח לקין1, על פי דברי האריז"ל, שקרח הוא משרש נשמתו של קין, והיה צריך להיות תיקונו של […]

המדרש: [ד, יג] ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין אתה סובל, ד"א גדול עוני משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע, זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני, [ד, יד] הן גרשת, אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו'.

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – שמירת הלשון – כח הכלל פרשת שלח היא פרשייתה של ארץ ישראל. חטא המרגלים, שהוציאו דיבה על הארץ, עומד במרכזה.מדברי ה"שפת אמת" על הפרשה, עולה הארה חשובה.כך כותב (שלח, תרמ"ה): בענין נסיון המרגלים… היו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם, שהקדימו נעשה לנשמע, ולבחי' ארץ ישראל הי' קשה להם לבוא… מדבריו של ה"שפת אמת" עולה שאלה – דור המדבר אמרו על התורה "נעשה ונשמע". קבלת התורה היא קבלת עול כבד, של תרי"ג המצוות, ובכל […]

המדרש: [ד, יא] ועתה ארור אתה, אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' (שופטים יא) ואנכי פציתי פי לה', [ד, יב] כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת, לאחר נותנת, רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה להניף את הלויים? בפרשת בהעלותך מופיעה פרשת הלויים – כיצד מכשירים את הלויים לעבודתם (במדבר ח', ה'-י"א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]

המדרש: רבי יודן ורבי הונא ורבנן, רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו, רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות ואת דמי בניו, דמו ודם זרעיותיו, רבנן אמרין (ד"ה ב כד /שמואל ב' ג כז/) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו, לב' אתליטין שהיו […]

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – כך בונים משפחה! אנו נמצאים לקראת סוף ימי ספירת העומר. בספירת העומר ובפרשת השבוע – פרשת נשא – אנו פוגשים ענין מיוחד – מנחה הבאה מן השְׂעוֹרִים, בשונה מרוב המנחות שבאות מן החיטים. מנחת העומר, שמקריבים ביום ט"ז בניסן, פותחת את ספירת העומר. בסיומה של ספירת העומר, בחג השבועות, מקריבים מנחת חיטים. בפרשת השבוע אנו מוצאים את מנחת הסוטה, שבעלה חושד שנטמאה עם אדם אחר (במדבר ה', ט"ו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל […]

פרשת השבוע מתארת את דגלי השבטים. לכל שבט היה דגל משלו, וכפי שהמפרשים מסבירים – היה זה דגל ממש, עם צבע מיוחד, שהבדיל אותו מהשבטים האחרים.רבים שואלים, לשם מה יש צורך בדגלים? מדוע כל שבט עומד לחוד, עם דגל משלו? למה לא יהיה דגל אחד לכל עם ישראל, שכולם מאוחדים סביבו? ענין הדגלים שולח אותנו אל דברי הירושלמי. על המשנה המתארת כיצד פוסקים את הדין על פי הרוב, מובא בגמרא (ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה […]

המדרש: אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך, ויהרגהו, במה הרגו, רשב"ג אמר בקנה הרגו שנאמר וילד לחבורתי דבר שעושה חבורה, ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים, רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר […]

הפרשה פותחת בביטוי מיוחד (ויקרא כ"ה, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. רש"י, בעקבות חז"ל, שואל: בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. ועדיין יש לשאול – מה ענין שמיטה בדווקא אצל הר סיני? מדוע דווקא ביחס למצוה זו נאמר שהיא ניתנה בהר […]

המדרש: [ד, ח] ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק =בית המקדש= […]