סוג מדיה: טקסט

פרק כ"ג – נאום יהושע 3() דברים שאומר כאן יהושע לסיום, אמנם לומדים שהפרק הבא בפנינו פרק כד, וגם שם יש נאום סיכום וצריך לעמוד על היחס ביניהם, אבל בוודאי אלו דברי סיום.צריך להקביל לדברים שאומר משה רבנו. היום, משה מדבר על היום האחרון בימי חייו, וגם יהושע אומר כאן דברי סיכום ופרדה מעם ישראל. לכאורה אומר דבר פשוט, כל הדברים הטובים הגיעו, אז תמשיכו כך. אם לא תמשיכו ככה זה ייגמר. זה בגדול, ויש קצת דברים שהם מעבר. (4:20) […]

המוח והלב ננסה לעשות סדר במערכת היחסים שבין השכל והאמונה, כיצד בנוי האדם ומה משמעות הדברים. במדרש מובא (מדרש משלי, פרשה א'): דבר אחר, "והחכמה מאין תמצא", מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר' אליעזר אומר: בראש, ר' יהושע אומר: בלב, הדא הוא דכתיב "נתתה שמחה בלבי" (תהלים ד'), וכתיב "חכם בני ושמח לבי" (משלי כ"ז), ומפני מה ניתנה חכמה בלב, מפני שכל האיברים תלויים בלב. אמר שלמה אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע […]

פרק כ"ב – מזבח של שניים וחצי השבטים דבר שמחבר אותנו לתחילת הספר. הסיפור הזה מופיע בצורה ברורה לפני פסוקי הסיכום. היו פסוקי הסיכום של סוף פרק יט, ויכלו.. אחר כך באו שתי פרשיות הקשורות זו בזו הבאות כנספח, פרשת ערי המקלט וערי הלוויים. הזכרנו למה מופיעות אחרי. אבל אז באים שוב פסוקי סיום בפרק כא: (מב) וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן ה' בְּיָדָם:(מג) לֹא נָפַל דָּבָר […]

שלושה צעדים אחורה הגמרא במסכת נדה (ע' ע"ב) מתארת שאלות ששאלו חכמי אלכסנדריה את ר' יהושע בן חנניה, בנושאים שונים: דברי חכמה, דברי הגדה, דברי בורות ודברי דרך ארץ. אחת משאלותיהם בענייני דרך ארץ: מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב'): "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה"… מאי קמשמע לן, דהא בלא הא לא סגיא (שזה בלא זה – מעשים […]

כמעט חינם אמר שלמה המלך ע"ה (משלי י"ב, א'): אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. פשט הפסוק מובן. אדם שאוהב דעת, צריך לאהוב גם מוסר, שכן הדרך אל הדעת עוברת דרך המוסר. ולהיפך, מי ששונא תוכחת ואיננו מוכן לקבל מוסר – ישאר בער ללא דעת, ככתוב: "אִישׁ בַּעַר – לֹא יֵדָע" (תהלים צ"ב, ז').הגר"א כותב בפירושו לפסוק זה: כי אין התורה ניתנה אלא על ידי יסורים, כמו שאמרו חז"ל שלש מתנות (טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא […]

כותבים עלינו לכבוד חג השבועות, נעסוק במדרש שכבר עסקנו בו בעבר, וננסה להעמיק בו (רות רבה פרשה ה', ו'). "ויצבט לה קלי", קליל זעיר בשתי אצבעותיו. אמר רבי יצחק: את שמע מינה תרתי, או ברכה שרתה באצבעותיו של אותו צדיק, או ברכה שרתה במעיה של אותה צדקת, ממה דכתיב: "ותאכל ותשבע ותתר", נראין הדברים שהברכה שרתה במעיה של אותה צדקת. אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]

התנערי מעפר קומי שבי ירושלים לקראת נסיעתה של הישיבה לשבת בירושלים, נתבונן בדבריו של הזוה"ק על ירושלים (ח"ג, ו' ע"א, בתרגום1): ר' אלעזר היה הולך בדרך, והיה עמו ר' יהודה. בעוד שהיו הולכים, אמר ר' יהודה: ומה שכתוב "ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל", ודאי עליה נאמר, על כנסת ישראל, וזה קשה יותר מהכל, שכתוב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ומה שאמרו כל החברים בדבר זה, "נפלה, לא תוסיף" עוד לנפול, "קום בתולת ישראל", יפה הוא, אבל […]

גם זה יעבור "עבדי הזמן עבדי עבדים הם". מהו הזמן? הזמן הוא כינוי לכל צרכי העולם הזה, הנמצאים תחת ממשלת הזמן.יש מקום להעמיק במושג זה של "עולם הזמן" ומשמעותו אלינו. פסקה נפלאה של הרב קוק זצ"ל עוסקת בענין זה (אורות הקודש ח"ב עמ' שע"ז): שאיפת הנצחהויתנו הזמנית היא ניצוץ אחד מההויה הנצחית, של הוד נצח הנצחים, ואי אפשר להוציא אל הפועל את אוצר הטוב הגנוז בהתוכן של חיי הזמן רק על פי גודל התאמתו לחיי הנצחים.וזאת היא הכרה פנימית שרויה […]

"אדם ובהמה תושיע ה'" בפרשת השבוע, פרשת אמור, יש פסוק שיש מקום לעיין בו, גם לאור הימים הללו1 (ויקרא כ"ב, כ"ו-כ"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. חז"ל (זוה"ק ח"ג צ"א ע"ב, בתרגום) עומדים על היחוד שבביטוי "שור… כי יולד", וננסה לעמוד על משמעות דבריהם: בוא וראה, אדם שנולד, לא נתמנה עליו כח מלמעלה עד שנמול, כיון שנמול נתעורר עליו התעוררות הרוח […]

פרק י"ב – י"ג – נחלת הלויים אחרי שעסקנו בהרחבה בצד המוסרי של כיבוש הארץ נקרא את פרק יג.דיברנו בפרק על כיבוש עבר הירדן המזרחי והחלוקה שמשה רבנו מחלק, ודיברנו בהרחבה על מה זה עושה פה בספר יהושע. פה עוסקים בדברים שיהושע מנחיל את עם ישראל, הסברנו בארוכה. ויש עוד נקודה שאני רוצה לגעת בה. הפסוק האחרון של פרק יג, (לג) וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם:לשבט הלוי לא נתן. ה' הוא […]

פרק י"ב – י"ג – כיבוש הארץ – הפן המוסרי- חלק ב' אנחנו עוסקים בבדיקת מעמדם המוסרי של העממים היושבים כאן בארץ כנען. ההקדמות שהקדמנו בשיעור הקודם ראינו שבסופו של דבר התורה אומרת בצורה מאוד חדה וברורה, שהסיבה לכך שהקב"ה נותן לנו את ארץ שבעת העממים כמעט ולא מדברים איתנו על כך שיש סגולה וקדושה בארץ ועל כן צריכים לסלק אותם מהארץ. לא כתוב. רמז ראשון כתוב בברית בין הבתרים, שם כתוב שאתם צריכים להמשיך להשתעבד בארץ מצרים כיוון שעדיין […]

פרק י"ב – י"ג – כיבוש הארץ – הפן המוסרי- חלק א' יהושע פרק יב קריאת הפרק עד סופואין ספק שמבחינה מסוימת נמצאים כאן ביהושע לפני תחילת פרק י"ג בסיום פרק, סיום עניין. בראש ובראשונה בא לידי ביטוי בשירת שלושים ואחת המלכים וחותמת ומסכמת את השלב הראשון של כיבוש הארץ.אמנם מתברר שיש הרבה מאוד עדיין לרשת את הארץ, ואמנם יהושע זקן בא בימים. עומדים לפני פרק סיום סיפור, ואכן באה שירה כפי שראינו שבאה לבטא סיום של פרק או תהליך.הסיומת […]

פרק י"ב – חיבור משה ויהושע יהושע פרק יב קריאת הפרק עד סופושירת יהושע – רשימת המלכים(2:20) סיכום המלכים שהכו בני ישראל. רשימה של שלושים ואחד המלכים. מופיעה כאן בצורה של שירה. יש פזמון חוזר. גם בחרוזים. זו שירה. זו הסיבה שהכו בדיוק שלושים. אף אחד לא רצה את מלך תרצה…עושה בתחילה רושם מאוד רציני. יותר מארבעת המלכים והחמישה ביחד. הזכרנו את הדבר שלא צריך להתפעל יתר על המידה. אם קוראים דברים פרק ג' (ד) וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת […]

פרק י"א – פרשת הענקים אנחנו בסוף פרק י"א. מסיימים את החלק הזה של כיבוש הארץ בצורה כללית. והפסוק שמסכם הכל: יהושע פרק יא (כג) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה: סיימנו את כל הסיפור. אחר כך יבוא פירוט. אבל מתברר שלא, דילגתי על שני פסוקים מוזרים, רגע לפני שסוגרים את כל סיפור כיבוש הארץ. יהושע פרק יא (כא) וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים […]

פרק י"א – מלחמת מלכי הצפון א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף. ב.וְאֶל-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן, בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת–וּבַשְּׁפֵלָה; וּבְנָפוֹת דּוֹר, מִיָּם. ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר; וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן, בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. ד וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם–עַם-רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב, רַב-מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ, כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו, אֶל-מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם, עִם-יִשְׂרָאֵל. {פ}ו וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, אַל-תִּירָא מִפְּנֵיהֶם–כִּי-מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-כֻּלָּם חֲלָלִים, לִפְנֵי […]

פרק י' – תוכנית הגבעונים ומכת הברד ראינו בשבוע הקודם את המלחמה של יהושע וישראל מול מלכי הדרום, פרק י' ועמדנו על הנקודה המרכזית בכל הסיפור – השעון. הגורם הלחוץ. הייתה הזדמנות כאשר הצבאות המרכזיים של מלכי הדרום נמצאים מחוץ לערי המבצר שלהם, צריך לנצל במהירות את ההזדמנות, דיברנו על איך הגיעו למצב הזה. יהושע במסע הצליח להפתיע אותם ולתפוס אותם מחוץ לערים, מכאן מתחיל המרדף הגדול עם החשש שיספיקו להגיע לעריהם. מכאן הבהילות. לא הורגים אותם למרות שאולי היה […]

פרק י' – מלחמת מלכי הדרום יהושע פרק י – קריאה (4:30) מלחמת חמשת המלכים, מלכי הדרום . ויש כאן לא מעט דברים שצריך לשים לב. שאלה (ראשונה) משנית בה נתחיל: הפרק עוסק במלחמות שעשו, ומאוד מעניין שיש הבדלים בין הערים השונות שנכבשו: (כח) וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ: במקדה הורג גם את המלך. תחנה הבאה לִבנה: […]

פרק ט' – הגבעונים השבועה והברית שאלנו הרבה שאלות. חוץ מזה שההצגה לא מספיק משכנעת, אנשים מתחפשים כאילו הם גרים רחוק, מאידך מה חשבו הגבעונים, לא חשבו שהתרמית תתגלה? לא חשבו שעם ישראל הם עד כדי כך שלא יגלו. תמהנו על הרצון של עם ישראל לאכול מצידם, זה לא נראה מפתה, האוכל שלהם יבש היה ניקודים, מדוע עם ישראל כועס ומתלונן על הנשיאים, למה לא על יהושע, הרי הוא הראשון. ויכרות להם ברית.. ואחר כך ויישבעו להם נשיאי העדה. מדוע […]