סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – האבן הראשונה בבית המקדש אנו מסיימים את "זמן קיץ" ואת שנת הלימודים בישיבה, ויחד עם זאת מתחילים ספר חדש – חומש דברים.נתבונן בדבריו של רש"י בתחילת פירושו לספר דברים, ונשוה זאת לדבריו בפתיחת כל החומשים. כך פותח רש"י את פירושו לחומש בראשית: בראשית – אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות י"ב) מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קי"א): "כח […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות-מסעי – "ארץ כנען" או "ארץ ישראל"? פרשיות מטות ומסעי מסיימות את ספר במדבר, והן מכוונות לארץ ישראל – הכנה למלחמה על הארץ, המסעות לארץ ישראל, ועוד.בתוך ענין זה יש פסוק קשה, שיש מקום לעיין בו (במדבר ל"ד, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. א. "צו את בני ישראל" – ביטוי זה נדרש בספרי […]

לחיות עם פרשת השבוע – פינחס – לקחת אחריות! בכל שנה בפרשת פינחס, אני מתרגש מפסוק מיוחד שנמצא בפרשה (במדבר כ"ז, ט"ו-ט"ז): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. משה כביכול פונה את הקב"ה ומצוה אותו מה לעשות.מיד אחר כך מגיעה "תגובה" של הקב"ה (במדבר כ"ח, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. הציווי מופנה אל בני ישראל, […]

המדרש: על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך, ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מו) קולה כנחש ילך, רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמת לבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם, אף אתה על גחונך תלך, א"ר אליעזר אף קללתו של הקדוש ברוך הוא יש בה ברכה אמר אלולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – בלק – מה הם רוצים מאיתנו? אנו בערב ההילולא של האור החיים הקדוש (בט"ו בתמוז), ונאמר דברים בהשראת דבריו בפירושו לפרשה. בלק, שעל שמו נקראת הפרשה, וכן בלעם, שהוא ה"גיבור" המרכזי שלה, היו מכשפים גדולים, כפי שאומרים חז"ל. בלעם התחיל את דרכו עוד כיועץ של פרעה, שיעץ לגזור "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א', כ"ב), וגרם לכך שעבד לא יכול היה לצאת ממצרים. כשבלק שולח לקרוא לבלעם, הוא אומר לו (במדבר כ"ב, ה'): וַיִּשְׁלַח […]

המדרש: כי עשית זאת, א"ר הושעיא בשביל זו, כל פעולה שלך לא בשביל זו, א"ר יהודה בר סימון בשם רבי הושעיא מתחלת הספר ועד כאן שבעים ואחד אזכרות מגיד שנידון בסנהדרין שלימה, רבי הושעיא דסכנין בשם רבי לוי אררו בצרעת, הלין סלעיא דביה, צרען אינון, אר"א ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה, כך ארור אתה מכל הבהמה כל שכן מכל חית השדה, תני בהמה גסה טהורה יולדת לתשעה חדשים, בהמה גסה טמאה יולדת […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – מה עושה כאן הפרה? בשיחות הקודמות עסקנו בפרשיות שבסיום פרשת שלח, המהוות תיקון לחטא המרגלים, ובפרשיות שבסיום פרשת קרח, המהוות תיקון לחטאו של קרח.לאור זאת יש לעיין בפרשתנו. בספר "שם משמואל" שואל מדוע חיכתה התורה עם פרשת "פרה אדומה" עד לפרשת חוקת, לאחר חטאו של קרח. הוא עונה בכמה דרכים, שהעקרון העומד בבסיסן הוא שפרשת "פרה אדומה" היא תיקון למחלוקתו של קרח על משה.מתנות הכהונה, שעניינן הובא בסיום פרשת קרח, הן תיקון למחלוקתו […]

המדרש: ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת, תני רבי חייא בגדולה מתחילים מן הגדול, ובקלקלה מתחילים מן הקטן, בגדולה מתחילים מן הגדול שנאמר (ויקרא י) ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר, בקלקלה מתחילין מן הקטן, שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש, ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, מלמד שמתחלה נתקלל נחש, ואח"כ נתקללה חוה, ואח"כ נתקלל אדם, הכל משמשין פנים כנגד עורף, חוץ מב' שמשמשין אחור כנגד אחור, גמל […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – בין "ויקח קרח" למתנות כהונה בשיחה לפרשת שלח עסקנו בפרשיות שבאו לאחר חטא המרגלים, ובקשר שלהם לחטא המרגלים ולתיקונו. גם השבוע נעסוק בפרשיות שבאות לאחר שמסתיים סיפורו של קרח, וננסה לבאר את הקשר שלהם לקרח ומה אנו יכולים ללמוד מהן לחיינו. בשני נושאים עוסקת התורה לאחר פרשיית קרח ועדתו. א. שמירת המשכן (במדבר י"ז, כ"ז, – י"ח, ה'): וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ. כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל […]

המדרש: ויאמר ה' אל הנחש כי עשית זאת וגו' (משלי טז) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות זה הנחש שהיפך דברים על בוראו, ונרגן שריגן דברים על בוראו, ואמר לא מות תמותון, מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם ומיד נתקלל, ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' עם אדם נשא ונתן, עם חוה נשא ונתן, ועם נחש לא נשא ונתן אלא אמר הקדוש ברוך הוא נחש זה רשע בעל תשובות ואם אומר אני לו עכשיו הוא אומר לי […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – לתקן את חטא המרגלים רוב מנין ובנין של פרשת שלח עוסק בחטא המרגלים ובתוצאותיו, עד לסיום של נפילת המעפילים בקרב. מיד אחר כך באות – בצורה מפתיעה – כמה פרשיות של מצוות, שיש מקום להבין את הקשר ביניהם ואת הקשר של כולן לפרשה. נראה, שמצוות אלו באו כתגובה לחטא המרגלים. כל מצוה מבטאת היבט מסויים של חטא המרגלים, וכיצד ניתן לתקן אותו, על ידי עשיית המצוה. ננסה לעיין במצוות אלו, וללמוד מהן הדרכות […]

המדרש: [ג, יד] ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם, ואומר להם למה הייתם קונסים את בני, והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו, והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם, ד"א איש לשון, זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו, בל יכון בארץ, על גחונך, איש חמס רע יצודנו, למדחפה אין כתיב כאן אלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה הנ' הפוכה? פרשת בהעלותך מיוחדת מכל פרשיות התורה, ויש לכך ביטוי גם בצורה החיצונית.בגמרא אמרו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן, "ויהי בנסע הארון ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה… מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו… דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה. הגמרא מתייחסת לשני פסוקים בפרשה (במדבר י', ל"ה-ל"ו): וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ […]

המדרש: א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג] ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל, גירני, חייבני, והטעני, גירני, היך מה דאת אמר (תהלים פט) לא ישיא אויב בו, חייבני, היך מה דאת אמר (דברים כד) כי תשה ברעך, הטעני. כמה דאת אמר (ד"ה =דברי הימים= לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – גדול השלום – תמיד! נעמוד על ענין שמשותף לשתי פרשיות בפרשת נשא – השלום. בפרשת סוטה לא מוזכרת המילה שלום, אך היא נמצאת ברקע. אמרו חכמים (במדבר רבה פרשה י"א, ז'): גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. נאמר בפרשת סוטה (במדבר ה', כ"א-כ"ג): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ […]

המדרש: ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי, אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו', הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי, א"ר אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם /איוב/ ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל, נאים בטובה, ולא נאים בפורענות, אתמהא, (שם /איוב ב'/) בכל זאת […]

לחיות עם פרשת השבוע – במדבר – דגלים ודילוגים חומש במדבר מתאר את הליכת עם ישראל במדבר. ספר זה קשור גם למתן תורה, שאנו חוגגים בסמוך לתחילת קריאת ספר במדבר. התורה ניתנה במדבר, וחכמים עומדים בכמה מקומות על המשמעות של נתינת התורה במדבר, ולא בארץ ישראל. במדבר, שלא כמו בארץ ישראל, יש אפשרות שכל עם ישראל יהיה ביחד. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט, ב') – "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י). כל עם ישראל היה מרוכז במקום אחד. דבר […]

המדרש: [ג, יב] ויאמר האדם וגו', ד' הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן, ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן, אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו, אדם שנאמר ויאמר האדם האשה, קין (שם /בראשית/ ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו' ויאמר לא ידעתי, בלעם הרשע שנאמר (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים וגו', חזקיהו (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה וגו', אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לז) בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' […]

לחיות עם פרשת השבוע – בחוקותי – "והתהלכתי בתוככם" – זה קורה! בתחילת הפרשה מופיעות הברכות שה' מבטיח לעם ישראל. נעסוק בשתי נקודות בברכות. א. נאמר (ויקרא כ"ו, ט'): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. מפרש רש"י: והפריתי אתכם – בפריה ורביה. והרביתי אתכם – בקומה זקופה. רש"י לא מסביר, ש"והפריתי… והרביתי" – עוסקות שתיהן בפריה ורביה. מכיון שהכתוב חילק זאת לשתי ברכות, הבין רש"י שיש כאן שני עניינים שונים: הראשון הוא פריה ורביה, והשני הוא […]

המדרש: [ג, יא] ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ, א"ר לוי לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשתו של חבר, אמרה לה מה בעלה עושה עמך, אמרה לה כל טוב הוא עושה עמי, חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה, אמרה לה כל קוזמיקון שלו שם הוא, ומבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה, מה עשתה הושיטה ידה לתוכה, התחילו מנשכות אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחה, אמר לה שמא באותה חבית נגעת, כך אמר […]