רב: הרב יהושע ויצמן

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לשון ספרי (פנחס פס' י"ד סעיף קמ"ד) וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים למה נאמר לפי שהוא אומר את הכבש אחד תעשה בבוקר והיתה בו שבת בכלל את הכבש אחד והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר ולדון בקבועה. מדרש זה נאמר על פי המידה "דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא […]

עירובין כ"ז (ע"ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק "ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך" (דברים י"ד, כ"ו) יש […]

יבמות ע"ד (ע"א) דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו. בהמשך מבארת הגמ' שנאמרו תלתא "ממנו" בפסוקים. נאמר בפסח (שמות י"ב, ט'-י'): אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים… ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו. ונאמר במעשר (דברים כ"ו, י"ד): לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. יש דבר השווה בפסח […]

יבמות ע"ח (ע"ב): מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. באורים ותומים נאמר במקום נוסף "לפני ה'" (שמות כ"ח, י"ב): ונשא אהרון את שמות בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד. ונזכר בזהר פקודי (דף ר"ל ע"א וע"ב) ואחר שהביאו הפסוק הנזכר אמרו: ובגין כך כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין […]

מכילתא דרשב"י משפטים על הפסוק "עד האלהים יבא דבר שניהם": שניהם שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמור להלן (שמ' כב י) שבועה אף כאן שבועה מה שניהם האמור להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף כאן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה. ובהמשך על הפסוק "שבועת ה' תהיה בין שניהם": שבועת ה' תהיה בין שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמ' להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף שניהן האמור כן עד שתהא שם הודאה ממין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. מוסף ר"ח פותחת את רשימת המוספין של המועדים הנקבעים על פי חדשי הלבנה בספרי דרשו ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' למה שנאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד שומע אני אף ראשי חדשיכם בכלל היו את הכבש האחד, הרי הכתוב מוציאו מכללם להחמיר עליהם ולדון במוספים. וילמדו משבת מה שבת שני כבשים […]

יבמות מ"ו (ע"א): והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין אמר ליה ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר ליה אף על פי שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה. נאמר במשנה פסחים (פ"ט מ"ה): מה בין פסח מצרים לפסח דורות, פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון הזאה באגדת אזוב על המשקוף […]

יבמות נ"ד (ע"ב): … ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם מנא ליה אמר רבא אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה. פשיטא ליה לתנא שדודתו היינו מן האב, שהיא אחות אביו מן האב. נראה שאב משותף הוא ביטוי לקשר משפחתי. האב יוצר את הקשר […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   מידה ט': כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו לשון האר"י: לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין ורחמים, וכללותם דמיון הת"ת הכולל דין ורחמים. אלא שלפעמים תתעבר בסוד הרחמים בלבד. ויהיו כל הג' גוונים נוטים לצד הרחמים, וזהו […]

יבמות כ"ד (ע"א): "יקום על שם אחיו לנחלה" אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן לנחלה ולא ימחה שמו פרט לסריס ששמו מחוי אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי. ביאור הגזירה השוה הוא שלומדים ש"יקום על […]

יבמות י"ז (ע"ב): רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולילף אחוה אחוה מעריות דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ה"מ היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב כי אנשים אחים אנחנו […]

שבועות ז': אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא. ועי' רש"י ד"ה אחת לכלל1 שכתב שכלל ופרט המרוחקים אינן נידונין בכלל ופרט אלא בדבר שיצא מן הכלל ללמד. נראה עפ"י מש"כ סנהדרין קי"ג בשם ליקוטי לוי יצחק שכל שהכלל בעשה והלאו בלא תעשה, אינו נידון בכלל ופרט אלא בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. ופרש שכשהכלל בעשה והפרט בל"ת הרי זה בחי' נסירה שהזכר נפרד מהנוק' שהוא […]

יבמות ג' (ע"ב): "יבמה יבא עליה" שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר? נאמר כאן "עליה" ונאמר להלן "עליה" מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה, ואמר רחמנא לא תקח. באחות אישה נאמר (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה. וביבמה נאמר (דברים כ"ה ה'): … יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. המילה "עליה" היא המבטאת את היבום, ועל כן דרשו שבאחות אישה שנאמר שם "עליה" הכוונה ביבום היינו […]

יבמות ט' (ע"א): צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני מעיני. ופירש"י: מפר העלם דבר. נאמר בפר העלם דבר של ציבור (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל. ונאמר בציבור בעבודת כוכבים (במדבר ט"ו, כ"ד): והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. וכבר ביארנו שפרשה זו ראוי לה שתידרש בגזירה שוה. ויש להוסיף כדלהלן. ביאור המושג "עיני העדה" בעץ חיים בשער דרושי הנקודות פ"א מבואר שהאורות היוצאים מן העיניים הם אורות הנקודים אשר בבואם אל הכלים, נשברו הכלים ואח"כ בא תיקון אורות אלו […]

יבמות ג' (ע"א): בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. המילה "הנה" מבטאת את המציאות של בתו מאנוסתו ואת איסור עריות. ידועים דברי הגר"א על מילת "הן" המורכבת משתי אותיות שאין להם בת זוג. זו לשונו ב"דברי אליהו" על מסכת שבת (ל"א): לפי שאות ה' אין לה בן זוג באותיות אחדים: א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו כולם עשרה, וה' אין לה בן זוג, וכן נון בעשרות אין לו בן זוג: י"צ, כ"פ, ל"ע, מ"ס, כולם מאה, אבל הנון אין לו […]

יבמות דף ט' (ע"א): רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. ארבע גזירות שוות לרבי שלשה ולרבין אחד. לרבי "עליה" "עליה" למדו שב"ד חייבין על הוראה פר של העלם דבר של ציבור על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. נאמר בהוראת ב"ד (ויקרא ד', י"ד): ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר בנושא אחות אשתו (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה […]

מכות י"ג (ע"ב): ר' יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. נאמר ביקרא (י"ח, כ"ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הרי שכלל כל התועבות אשר הם חייבי כריתות בכלל אחד. ויצאת אחותו מן הכלל בפרק נפרד (ויקרא כ', י"ז): ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו […]

יבמות דף ט' (ע"א): יחיד ונשיא אתיא מצות מצות. נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו. ונאמר בנשיא (ויקרא ד', כ"ב): אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. ונאמר ביחיד (ויקרא ד', כ"ז): ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם. פשוט הוא, כיון שבפר העלם דבר של ציבור ההבנה של המילה "מצות" […]

סנהדרין נ"א (ע"ב): ובת [איש] כהן כי תחל לזנות בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר אתה אומר בנערה והיא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב בת ישראל בסקילה ובת כהן בשריפה מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה. ופרש"י: מות יומת הנואף והנואפת – כל מיתה סתם חנק. הכל היו […]

סנהדרין ס"ב (ע"א): דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי ורבי נתן אומר לחלק יצאה למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה למאן דאמר הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה דתניא רבי יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת ואמר רבי יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב […]