סוג מדיה: טקסט

פרשת אמור – סוכות ביושלים? פרשת אמור, בחלקה השני עוסק במועדי השנה, נתעסק בדבר מיוחד לגבי חג הסוכות. שמות פרק כ"ג: לט אַ֡ךְ בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן: מ וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַֽעֲנַ֥ף עֵֽץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: מא וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ: מב בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּֽשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים […]

התבוננות בתורתו של רשב"י דרך מצוות קריאת שמע  נראה כוון מיוחד ברשב"י דרך קריאת שמע: ברכות כ"א ע"א: אמר רב יהודה אמר שמואל: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא, ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר – חוזר ואומר אמת ויציב. מאי טעמא, קריאת שמע דרבנן, אמת ויציב דאורייתא. מתיב רב יוסף: "בשכבך ובקומך", אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב… ור' אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – חוזר וקורא קריאת […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – לחיות על קידוש השם בפרשת השבוע יש מצוה, שבשנתיים האחרונות נמצאת במרכז מציאות החיים שלנו – מצות קידוש השם. בע"ה ככל שנלמד על כך יותר, ונקיים מצוה זו בחיים – לא יהיה צורך למסור את הנפש על קידוש השם. קידוש השם היא המצוה שבה נאמר הענין של מסירות נפש. יש דברים שאדם צריך למסור את נפשו עליהם. כמובן, שלוש העברות החמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. המנחת חינוך (מצוה תכ"ה) חידש שגם […]

לחיות עם פרשת השבוע – אחרי מות קדושים – "ולא תקיא הארץ אתכם" לקראת סיום פרשת "אחרי מות" יש כמה פסוקים שיש מקום להתבונן בהם (ויקרא י"ח, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר […]

לימוד כל התורה כולה ביום אחד בע"ה ביום כ"ג באייר מתקיים בישיבה יום של לימוד "כל התורה כולה ביום אחד". בלא שהתכוונו לכך, זה יוצא בדיוק ביום השנה ה-51 לפיגוע שהיה במעלות, כך שיש גם סימן מן השמים למשמעותו של יום זה עבור הישיבה. בע"ה ובסייעתא דשמיא גדולה, נסיים כולנו, בני הישיבה לדורותיה ובני העיר מעלות את כל התורה כולה. ננסה לעמוד על המקורות העומדים בבסיס הענין, כדי שנבין את משמעותו וערכו, ונשתתף בענין בהתלהבות. א. כל התורה כולה רבים […]

קרבן פסח פירוש המשניות לרמב"ם – הקדמת הרמב"ם לסדר קדשים: הקרבנות נחלקים באופן אחר לארבעה סוגים, קרבן ציבור, וקרבן יחיד, וקרבן ציבור כעין קרבן יחיד, וקרבן יחיד כעין קרבן ציבור. החלק הראשון והוא קרבן ציבור הם הקרבנות שמקריבים בכל יום, ובכל שבת, ובכל ראש חודש, ובמועדים, אין מוסיפים עליהם ואין פוחתין מהן לעולמי עד… הרמב"ם בהקדמתו לסדר קודשים מחלק את הקורבנות לארבעה סוגים: קורבן יחיד, קורבן ציבור, קורבן יחיד כעין ציבור, וקורבן ציבור כעין יחיד. ההבחנה העיקרית בין קורבן ציבור […]

הקצף על ישראל כו וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי-חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה; וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע-מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, לְהַבְקִיעַ אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם–וְלֹא יָכֹלוּ.  כז וַיִּקַּח אֶת-בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר-יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו, וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל-הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף-גָּדוֹל, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּסְעוּ, מֵעָלָיו, וַיָּשֻׁבוּ, לָאָרֶץ מלך אדום הוא החוליה החלשה, לכן מלך מואב מנסה להבקיע דווקא אותו. הפסוק האחרון של הפרק הוא קצת לא מובן: אומר הרד"ק בשם אביו: שלקח מלך מואב את בן מלך אדום ומעלה אותו עולה (שחלק מהסיבה שמלך אדום הצטרף למלחמה עם ישראל, זה בגלל […]

פסח – מצוות אכילת מצה תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קכ עמוד א אמר רבא: מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. – ומאי שנא מרור דכתיב על מצות ומררים בזמן דאיכא פסח – יש מרור, ובזמן דליכא פסח – ליכא מרור. מצה נמי הא כתיב על מצות ומררים ! – מצה מיהדר הדר ביה קרא בערב תאכלו מצת. ורב אחא בר יעקב אמר: אחד זה ואחד זה דרבנן. – אלא הכתיב בערב תאכלו מצת! – ההיא מיבעי ליה לטמא ושהיה […]

פרשת ויקהל – שבת והמשכן  התורה מתארת לנו פעם שניה את תהליך בניית המשכן כמעט במדוייק, למה? צריך להבין שבאמצע של שני הפרשות יש את חטא העגל – אולי, להגיד שגם לאחר החטא עדיין חביבים בני ישראל ומעשיהם לפני ה' – דבר שנגמר בטוב – הוא כולו טוב. וזה שהיה באמצע משהו רע (חטא העגל), זה לא העיקר. אבל יש כאן נקודה נוספת – יש דברים שנכתבו בצורה שונה לפני חטא העגל ולאחר מכן. נתחיל בהתייחסות אלהפתיחה של הפרשה שלנו […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל – לברוח ממחלוקת כמו מאש השל"ה הקדוש מעורר בתחילת הפרשה לענין חשוב, שיש לנו מה להתקדם בו בע"ה. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לאחר שנכתב בתורה איסור מלאכה באופן כללי, מדגישה התורה באופן מיוחד את איסור ההבערה. חז"ל נחלקו […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – "יישר כחך ששברת" – על מנת לתקן   הנקודה העיקרית בפרשת "כי תשא" היא חטא העגל. חטא העגל מלוה את עם ישראל לאורך הדורות (סנהדרין ק"ב ע"א): אמר רבי יצחק: אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם". בכל צרה שמגיעה לעם ישראל, יש משהו מפרעון חטא העגל. הדבר נכון במיוחד בקשר למלחמה (אורות המלחמה, ד'): לולא […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – אני זה אני כי אני זה אני הפרשה פותחת (כ"ז, כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בזוה"ק בתחילת הפרשה שואלים על הביטוי המיוחד "ואתה תצוה". זהו ביטוי יחודי שאיננו נמצא בדרך כלל בתורה. רוב הציוויים מתחילים בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר", ולאחר מכן, "צו את בני ישראל" וכדומה. כאן הפתיחה יחודית ויש מקום להבין את משמעות הדברים. ביטויים דומים מופיעים בהמשך הפרשה: […]

המלחמה במואב ראינו בפרק הקודם (פרק ב') את חילוף התפקידים בין אליהו לאלישע, יש רושם שאלישע הוא נביא הנוהג במידת הרחמים, לעומת אליהו שנהג במידת הדין. ובכל זאת מה שראינו בסוף הפרק הקודם איך שאלישע מגיב לילדים שצוחקים עליו קצת לא מתאים לדמות של אלישע, זה מתאים יותר לאליהו. כג וַיַּעַל מִשָּׁם, בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.  כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן-הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.  כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תרומה – סוד המשכן, שלוש תרומות הפרשה עוסקת בעשיית המשכן וכליו. נעיין בדבריו של הרמח"ל המתייחסים לתחילת הפרשה (אוצרות רמח"ל, פרשת תרומה): סוד המשכן הוא, שעד עכשיו השכינה לא הוקבעה בקביעות בארץ, אף על פי שנתגלתה הקדושה העליונה בזמן מתן תורה ובזמן קריעת ים סוף, הכל היה לפי שעה, ועכשיו היה צריך להיות בקביעות. ענין מיוחד במשכן הוא ירידת השכינה בקביעות לארץ. גם קודם לבניית המשכן היו הבזקים והארות רוחניות גדולות. במתן תורה זכו […]

עלייתו של אליהו בסערה השמיימה  ההנהגה שבה אליהו עומד בראש ההר ומוריד אש מהשמים, זו הנהגה שקשה מאוד לעמוד בה. כשאליהו היה בהר חורב ה' אומר לו "לא באש ה'" וכשאליהו עונה לה' "קנוא קינאתי לה'"  ה' אומר לו "ואת אלישע תמשוך נביא תחתיך". הפרק הזה בא לחדד את הדבר הזה נשאל: למה אליהו נותן לאלישע בקשה? אלישע מבקש פי שנים מרוחו של אליהו, ואליהו נותן לו תנאי:  "ט וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל-אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ; […]

דרכי לימוד – לימוד כל התורה כולה ביום אחד בע"ה ביום כ"ג באייר מתקיים בישיבה יום של לימוד "כל התורה כולה ביום אחד". בלא שהתכוונו לכך, זה יוצא בדיוק ביום השנה ה-51 לפיגוע שהיה במעלות, כך שיש גם סימן מן השמים למשמעותו של יום זה עבור הישיבה. בע"ה ובסייעתא דשמיא גדולה, נסיים כולנו, בני הישיבה לדורותיה ובני העיר מעלות את כל התורה כולה. ננסה לעמוד על המקורות העומדים בבסיס הענין, כדי שנבין את משמעותו וערכו, ונשתתף בענין בהתלהבות. א. כל […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – אין קשה יותר מלהיות ברשות אחר בפתיחת פרשת משפטים בולטת ההדרגה של הדינים, מן הכבד אל הקל: ראשיתה באדם שהורג אדם במזיד או בשוגג, וכן הורג עבד וכדומה (שמות כ"א, י"ב-כ"ז): מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת… וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת… וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף… וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ… וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה… לאחר מכן עוסקים בנזקי […]

אחזיה בן אחאב  בפרק כב נאמר: מא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אָסָא מָלַךְ עַל-יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מב יְהוֹשָׁפָט בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי. מג וַיֵּלֶךְ בְּכָל-דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא-סָר מִמֶּנּוּ  לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. מד אַךְ הַבָּמוֹת לֹא-סָרוּ  עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.מה וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.מו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם  הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.  מז וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן-הָאָרֶץ.  מח וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ.מט יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – "וישמע יתרו" – להיות איש שומע המילים הפותחות את הפרשה הן עולם ומלואו. "וישמע יתרו" – אלו מילים מופלאות. מה יתרו שומע? חז"ל אומרים שהוא שמע על קריעת ים סוף, על מלחמת עמלק, על יציאת מצרים ומתן תורה. לשמוע זה דבר גדול ולא מובן מאליו. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שנפתחה משום שאנשים לא שמעו מה שהיו צריכים לשמוע. הנביא ישעיהו אומר: "החרשים שמעו והעוורים הביטו לראות". פסוק נוסף שעוסק בשמיעה מופיע בספר […]

אין שלטון ביום המוות בפעם הקודמת ראינו את מותו של אחאב. יש פסוק בספר שמות פרק ב': "כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה." על זה אומר רש"י שפרעה נצטרע על זה אומר המלבי"ם – ברגע שמלך מת כבר לא אומרים את התואר "מלך לפני שמו" ולכן אם אומרים וימת "המלך פרעה" להגיד שהוא לא באמת מת אלא הוא כאילו מת ויש לו צרעת. אולם המלבים חוזר בו כי יש שני […]