לחיות עם פרשת השבוע – המלחמה הרוחנית
לחיות עם פרשת השבוע – תזריע – המלחמה הרוחנית פרשת תזריע והפרשה הבאה אחריה עוסקות בענייני נגעים. נעסוק במשמעות הדברים לאור דברי חכמים. אחד הנגעים נקרא נתק, והוא מלמד שעניינם של הנגעים הוא ניתוק מהמציאות העליונה. כאשר האדם מנתק את עצמו מהעולם הרוחני, ואיננו יונק את חייו ממנו – מופיעים הנגעים. כשהגוף חי לבדו כביכול, בלי החלק הרוחני – זה מוביל לנגעים. הנגעים הם מחלה רוחנית, ולכן המצורע הולך לכהן, ולא לרופא. בכמה צורות דרשו חכמים את הענין הרוחני של […]
פרשה יג – פסקה ט – מידת המים
המדרש: (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו', מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, א"ל ר"א לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות מי אוקיינוס מה הינון, א"ל מים בולעין מים, אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דר"א משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע […]
לחיות עם פרשת השבוע – תשובה ותיקון
לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – אשרי החוטא ושב בתשובה אנו פותחים השבת את ספר ויקרא. בהרבה פנים אפשר להתבונן על הספר ועל הפרשה הראשונה. נעמוד על נקודה אחת שקושרת כמה דברים שנאמרו בחז"ל.פרשת השבוע עוסקת ביכולת של האדם לצאת ממשברים. עצם קיומו של המשכן, על פי חלק מן הדעות, הוא תיקון לחטא העגל. הקרבנות שמוקרבים במשכן באים בחלקם הגדול כדי לתקן נפילות וחטאים של האדם. נעמוד על כמה עניינים הקשורים לכך. א.בפרשת השבוע מופיעה מצוה חשובה ומרכזית בתורה […]
פרשה יג – פסקה ח – מרכזיות האדם בעולם
המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו', אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה שנאמר (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו.
לחיות עם פרשת השבוע – גדול וקטן שווים
לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל – גדול וקטן שווים פרשת ויקהל חוזרת לכאורה על דברים שנאמרו בפרשות קודמות. יחד עם זאת, חז"ל דרשו כמה דברים בפרשה, ולמדו מהם תובנות מעניינות וחשובות על נפש האדם, על החברה. נראה שיש בכך בחינת "לחיות עם פרשת השבוע" – אלו ערכים אנו יכולים לקחת לחיינו מפרשת השבוע, בעקבות חז"ל. א. אמרו בירושלמי (שקלים פ"א ה"א): רבי יהודה בר פזי בשם רבי: הן נקרא ולא נבעת (איך נקרא ולא ניבהל)? לטובה – "כל נדיב […]
פרשה יג – פסקה ז
המדרש: ואדם אין לעבוד את האדמה, ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל, ואדם אין לעבוד את האדמה לא נברא אדם אלא לעמל, אם זכה הוא עמל בתורה, ואם לא זכה הוא עמל בארץ, אשריו לאדם שהוא עמל בתורה.
לחיות עם פרשת השבוע – אפשר לתקן את חטא העגל!
לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – אפשר לתקן את חטא העגל! במרכז הפרשה עומד חטא העגל.כשדנים על חטא העגל, יש לעמוד על המצב של עם ישראל לפני החטא, על החטא עצמו, ולאן אנו רוצים להגיע בתיקון החטא. רגע לפני חטא העגל מופיע פסוק שמתאר את המצב שהיה לפני החטא (שמות ל"ב, ט"ו-ט"ז): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת […]
פרשה יג – סימן ו – גבורות גשמים ותחיית המתים
המדרש: רבי חייא בר אבא אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה, בזו יד שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד, פותח את ידך, בזו פתיחה (דברים כח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם וגו', רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מב) ירונו יושבי […]
פרשה יג – פסקה ה – גשמים – פנים בפנים
המדרש: א"ר יצחק שהיא מרצה כקרבנות שנא' (שם /תהלים/ פה) רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו) יעלו לרצון על מזבחי, רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות שנאמר (תהלים פה) שבת שבות יעקב, ר' יוחנן בר מריה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בר חנילאי אמר אף מכפרת על החטאים שנאמר (שם /תהלים פ"ה/) נשאת עון עמך.
לחיות עם פרשת השבוע – בגדי כהונה – תיקון ושינויים
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – בגדי כהונה – תיקון ושינויים רוב פרשת תצוה עוסקת בבגדי כהונה. ננסה לעמוד על עניינם המיוחד של בגדי כהונה, וגם ללמוד מהם משהו לחיינו. נעמוד על שני עניינים מיוחדים שלמדו חכמים ביחס לבגדי כהונה.א. אמרו חכמים (סנהדרין פ"ג ע"ב): ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר' שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אותם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם, […]
פרשה יג – פסקה ד' – גבורות גשמים
המדרש: אמר רבי הושעיא קשה היא גבורות גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, מ"ט (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו', במה (שם /איוב ה'/) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, רבי אחא מייתי לה מהכא (ירמיה י) עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו, מה כתיב בתריה (שם /ירמיהו י'/) לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים שנאמר (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך.
לחיות עם פרשת השבוע – איך בונים את בית המקדש?
לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – איך בונים את בית המקדש? בפרשת תרומה אנו מגיעים לשיא, למטרת הבריאה (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. השראת השכינה שבמשכן ובמקדש שבעקבותיו – זו מטרת הבריאה, גילוי שמו של הקב"ה בעולם. נראה שבכך יש הבנה למשהו מיוחד שאנו מוצאים במקדש, שאיננו מוצאים במקומות אחרים. דברים מסויימים במקדש נעשו מאליהם. כשמגיעים אל המטרה והשיא של הבריאה, זהו מקום שבו אנו לא יכולים לעשות הכל בעצמנו. ידו של האדם אינה יכולה להגיע […]
לחיות עם פרשת השבוע – כולנו דיינים!
לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו דיינים! תחילת הפרשה (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. דרשו על כך חכמים (רש"י): "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. מערכת המשפט בישראל לא נועדה רק לסדר את החיים, כדי שלא יבלעו איש את רעהו. המשפט הוא דבר ה' המופיע מסיני. על כן אסור לדון בערכאות של גויים – אף אם הם דנים כדיני ישראל. "לחיות עם פרשת השבוע" בפרשת משפטים פירושו להתפלל בכוונה גדולה […]
פרשה יג – פסקה ג – מורכבות
המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, מזכיר שם מלא על עולם מלא, א"ר חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים, אר"ש בן יוחאי ג' דברים שקולין זה כזה, ואלו הן ארץ ואדם ומטר, א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם.
לחיות עם פרשת השבוע – איך מקבלים תורה עם סמארטפון?
לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – איך מקבלים תורה עם סמארטפון? פרשת מתן תורה פותחת כך (שמות י"ט, א'-ב'): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. חז"ל דורשים את הפסוק הזה בצורה מיוחדת (ילקוט שמעוני תורה, רמז רע"א): אמר הקב"ה לישראל: בני, היו קורין את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה, שנאמר: […]
פרשה יג – פסקה ב
המדרש: כל שיח השדה, כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו, כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות, כל האילנות להנאתן של בריות נבראו, מעשה בא' שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו, כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ עבדת ארעא לא עבדת וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ, מרי תעביד ארעא מרי תצליח ארעא, כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ב"ה, מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא.
לחיות עם פרשת השבוע – השירה של דורנו
לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – השירה של דורנו הפרשה והשבת כולה נקראות על שם שירת הים, שהיא מרכז הפרשה.חכמים דרשו (שמות רבה פרשה כ"ג, ז'): דבר אחר, "אז ישיר משה"… 'אז שר' לא נאמר, אלא "אז ישיר"… שירת הים נאמרה לעתיד. השירה מלוה את עם ישראל עד לעתיד לבוא.נראה, שהדברים קשורים למאמר נוסף של חז"ל על יציאת מצרים (ברכות י"ב ע"ב): תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר (ירמיה כ"ג): […]
פרשה יג – פסקה א
המדרש: [ב, ה] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, הכא את אמר וכל שיח השדה, ולהלן את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה, א"ר חנינא להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם, תני ר' חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים.
לחיות עם פרשת השבוע – היתרון שבחיסרון
לחיות עם פרשת השבוע – בא – היתרון שבחסרון חז"ל מלמדים אותנו, שהתורה היתה צריכה להתחיל מהפרשה שלנו (רש"י בראשית א', א'): בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. כך נאמר בפרשה (שמות י"ב, ב'): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. פסוק זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה (מצות עשה קנ"ג): והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו […]
פרשה יב – פסקה טז – הארץ גרעין העולם
המדרש: ארץ ושמים, משל ללגיון שהמליך את המלך תחלה אמר המלך הואיל ולגיון זה המליכני תחלה הרי אני נותן לו פרוקופי שלא תזוז ממנו לעולם כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם, הה"ד (תהלים קד) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.