סוג מדיה: טקסט

מובא בספרים שמידת הענוה היא שורש לכל המידות הטובות, ומידת הגאוה היא שורש לכל המידות המגונות. נעמיק בנושא זה, ונראה דרך כוח האמונה – מהי הדרך לקנות את הענווה ומה עניינה? ר' משה מקוצי, כתב את ספר המצוות הגדול (סמ"ג) שבו הוא מנה את המצוות, בחלקן הגדול עפ"י שיטת הרמב"ם. בספר זה הוא מנה את איסור הגאווה כחלק מתרי"ג המצוות. בהקדמה לספרו, הוא כתב (סמ״ג, לאוין, הקדמה): בא אלי עניין מראה בחלום קום עשה ספר תורה משני חלקים, ואתבונן על […]

שנים רבות אני חושב על עניין הוכחת האמונה ומציאות ה' ורציתי לשתף בחוויה מוסרית שחוויתי בעניין זה: כשהייתי צעיר יותר הייתי מדריך ב'גשר' ואחד האתגרים הגדולים היה להוכיח את האמונה, לעיתים חוויתי חוויות בעייתיות בעניין הזה. יצא באחת הפעמים ש'הכנסתי את הקב"ה למבחנה' – ניסיתי להוכיח לקבוצת נערים את מציאות ה'. במהלך השיחה, הצביע אחד הנערים, שהיה אדם חילוני ואמר: "אולי עכשיו, יושב בדיוק אדם כמוך, מדבר בפני קבוצת נערים, ומוכיח להם שאין אלוקים…". המקרה הזה הגדיר לי את דברי […]

ישנו מושג שבו השתמשו הקדמונים וגם ריה"ל מזכיר אותו: "עבדי הזמן עבדי עבדי הם". הכינוי שבו כינו את העולם הזה ואת צרכיו, הוא המושג 'עולם הזמן' – יש מקום להעמיק במושג זה. בעניין זה כותב הרב קוק בפסקה ושמה 'שאיפת הנצח': הויתנו הזמנית היא ניצוץ אחד מההויה הנצחית, של הוד נצח הנצחים, ואי אפשר להוציא אל הפועל את אוצר הטוב הגנוז בהתוכן של חיי הזמן רק על פי גודל התאמתו לחיי הנצחים. וזאת היא הכרה פנימית שרויה ברוח כל היקום, […]

כתב הרב קוק זצ"ל: (אורות התשובה א', ה') התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש. נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבוא לידי האושר הגדול של תשובה, והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר גדול. פליטת החמרים המזיקים פועלת פעולתה הטובה והמבריאה בגוִיה כשהיא שלמה בתכונתה, והרקה רוחנית של כל מעשה רע וכל רשומים רעים ומקולקלים הבאים ממנו, של כל מחשבה רעה ושל כל ריחוק מהתוכן האצילי האלוהי בכלל — שהוא יסוד לכל רע, לכל גסות וכיעור — מוכרחת היא […]

כהמשך לפרשת השבוע, נעסוק בדמותו של יוסף הצדיק וביסוד עמוק בעבודת המידות. חז״ל רואים ביוסף מודל מרכזי לכמה נקודות יסודיות בעבודת המידות ויש מקום להתבונן בכך. עיון בדמותו של יוסף מגלה נקודה יסודית וחשובה: עבודת המידות צריכה להיות מתוך אמונה. קיים קשר עמוק בין האמונה בבורא עולם, במציאות האלוקית העליונה והאינסופית – לבין עבודת המידות האישית של כל אדם ואדם. קשר זה מתברר כשאדם מתבונן בעצמו, במה שנקרא בספרים הקדושים: נפש, רוח, נשמה – נר״ן. יש מקום לברר: מה הנקודה […]

כעככ

כותרת טקסט ציטוט

השינוי מהנהגת יוצאי מצרים להנהגת באי ישראל א וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם. רש"י – כל העדה. עֵדָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁכְּבָר מֵתוּ מֵתֵי מִדְבָּר וְאֵלּוּ פֵרְשׁוּ לַחַיִּים: אומר לנו רש"י שבלי ששמנו לב התקדמנו מסיפור חטא המרגלים שהיה בשנה השנייה ואז פרשת קרח שהיה בסמיכות לפרשת המרגלים, וכאן אנחנו פתאום קופצים לשנה ה40. התורה אומרת "בחדש הראשון" אבל היא לא אומרת לנו איזה שנה, והרושם שהתורה לא אומרת לנו איזה שנה ולא […]

 ברכות מדין תפילה ותפילה מדין ברכות רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז: הלכה א – כשתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום אלו הן: כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני והמשקיע שינת תרדמה והמאיר לאישון בת עין, יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מיצר רע ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים רעים ותהא מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממנה לחיים ולשלום והאירה […]

דמותו של גיחזי נדבר על דמותו של גיחזי, דמות מעניינת, היא נראית לנו דמות מאוד שלילית, מה שמעלה את השאלה מה הוא עושה עם אלישע הנביא? לאחר שנעמן רופא מצרעתו על ידי אלישע נעמן מנסה לתת לאלישע מתנות ואלישע מסרב בתוקף, לאחר מכן אחרי שנעמן כבר עזב גיחזי רץ אחריו כדי לבקש ממנו את המתנות: כ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי, נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת-נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה, מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר-הֵבִיא; חַי-יְהוָה כִּי-אִם-רַצְתִּי אַחֲרָיו, וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה.  כא וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי, […]

עזות דקדושה פרשת השבוע עוסקת ביחס הראוי לארץ ישראל. המרגלים בקשו להישאר במדבר. בזוה"ק מובא שהם חששו לאבד את המנהיגות שלהם. אחרים מבארים שהם רצו להמשיך את צורת החיים של עם ישראל במדבר – עמוד ענן ועמוד אש, מן ושלו. כיצד ניתן לעזוב את כל הטוב הזה, ולהיכנס לארץ, הדורשת מיושביה להילחם, להתיישב, לעסוק בפרנסה ובשאר עניינים הגורמים לירידה רוחנית? וכי לא עדיף להישאר במדבר?! בסיום הפרשה מופיע עניינו של המקושש. נעיין בפרשיה זו, ונראה כיצד עניינו של המקושש מהווה […]

"וכי תבואו מלחמה בארצכם" אנו נמצאים כבר זמן רב בתקופה של מלחמה. ננסה להתבונן מעט בפסוקי המלחמה והיחס לאויבים שבפרשתנו. א. במדבר י', ט'-י': וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. ב. במדבר י', ל"ה-ל"ו: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' […]

לעילוי נשמת בוגרי הישיבה אילון ויס הי"ד וצור אברהם הי"ד

במדבר – בני אהרון ומשה מתחילים במפקד בשנה השנית, משהו שמודגש במפקד שנשים לב אליו זה הצד המשפחתי שנראה בפסוקים. יש את עם ישראל בכללותו והוא מחולק לשבטים, והשבטים מתחלקים לבתי אבות ומשפחות. "ויתילדו על משפחותם ולבית אבותם…." חזל אומרים לנו שכשבני ישראל היו במצרים הם לא שינו את שמם וזה ובלט מאוד שהשמות במפקדים הם שמות עבריים ולא שמות מצריים "בן שדיאור/בן צורישדי" לעומת אחרי שגלו לבבל, שאפשר לראות הרבה חכמים בגמרא ששמותיהם הם בבליים. השכינה ששורה בישראל מתחילה […]

– ודלוגו עלי אהבה אנו עומדים ערב חג השבועות. מכניסתו של חודש סיון איננו אומרים תחנון בתפילה, וכבר מרגישים מעט משמחת חג השבועות. לכבוד החג, נעמוד על נקודה מתוך הפרשה הקשורה לתורה. בירושלמי נאמר (סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. התורה לא ניתנה לנו בצורה של אמת חתוכה וברורה, שאנו צריכים לכוון אליה. כאשר באים בעלי דין לפני הדיין, או כאשר באה שאלה הלכתית לפני הרב, הוא לא צריך לכוון לאמת מסויימת, […]

עניין שמיטה אצל הר סיני איך חזרנו פתאום להר סיני? מה עניין שמיטה בהר סיני? "אם בחוקותי תלכו" רש"י אומר שהגויים ילחמו בעצם, אבל מאיפה הוא למד את זה?  הרי בפשט נאמר שאנחנו נרדוף את אויבינו – ובאמת התקשו בזה פרשני רש"י. במלחמה מול מדין נאמר "את מלכי מדיין הרגו על חלליהם…. בחרב" רש"י על "בחרב" מפרש: "הוּא בָא עַל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱלִיף אֻמָּנוּתוֹ בְּאֻמָּנוּתָם, שֶׁאֵין נוֹצְחִים אֶלָּא בְּפִיהֶם וְעַל יְדֵי תְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וּבָא הוּא וְתָפַשׂ אֻמָּנוּתָם לְקַלְּלָם בְּפִיו, אַף הֵם […]

אלישע  ובנה של האישה השונמית מלכים ב' ד' ח' " ח. יְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל-שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, וַתַּחֲזֶק-בּוֹ, לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ, יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל-לָחֶם. …. לז וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל-רַגְלָיו, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה; וַתִּשָּׂא אֶת-בְּנָהּ, וַתֵּצֵא." יש לא מעט שאלות שעולות בסיפור זה: הרושם הוא שאלישע מבין שהאישה הזו עשתה משהו יוצא מן הכלל ומגיע לה פרס על מעשה זה. מה המעשה שהיא עשתה שמגיע לה כך? האישה אומר אל בעלה "הנה נא ידעתי…" – מה מיוחד? הרי זה אלישע הנביא, […]

פרשת אמור – סוכות ביושלים? פרשת אמור, בחלקה השני עוסק במועדי השנה, נתעסק בדבר מיוחד לגבי חג הסוכות. שמות פרק כ"ג: לט אַ֡ךְ בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן: מ וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַֽעֲנַ֥ף עֵֽץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: מא וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ: מב בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּֽשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים […]

התבוננות בתורתו של רשב"י דרך מצוות קריאת שמע  נראה כוון מיוחד ברשב"י דרך קריאת שמע: ברכות כ"א ע"א: אמר רב יהודה אמר שמואל: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא, ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר – חוזר ואומר אמת ויציב. מאי טעמא, קריאת שמע דרבנן, אמת ויציב דאורייתא. מתיב רב יוסף: "בשכבך ובקומך", אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב… ור' אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – חוזר וקורא קריאת […]