תורת ארץ ישראל

האדם – גופו וממונו

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. סוגיות רבות עוסקות ביחס בין האדם לגופו ובין האדם לממונו. יש להבין יחס זה באופן מהותי, ומתוך כך ניתן להבין את פרטי הסוגיות. בכמה דרשות של חז”ל אנו רואים את ערכו וחשיבותו של הממון, אף יותר מגופו של אדם1. כך דורשת הגמרא (חולין צ”א ע”א): ‘ויותר יעקב לבדו’, אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים. מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. ובמקום נוסף דרשו […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין קמ”ב (ע”א) – לימוד מקל וחומר

חולין קמ”ב (ע”א): משנה לא יטול אדם אם על בנים אפי’ לטהר את המצורע ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק”ו על מצות חמורות שבתורה. בפשטות יש כאן קל וחומר מצוה קלה ומצוה חמורה. המצוה הקלה היא בהנהגת החסד והרחמים כדברי האר”י בביאורו למידת קל וחומר1. בנושא דידן הכוונה שאין דרישות מהאדם על מנת להגיע לקיום של שילוח הקן. אין צורך בהתגברות מיוחדת של היצר ולא במאמץ גדול אף לא בחסרון כיס. אעפ”כ […]

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין ק”מ (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו

נאמר בפרשת מאכלות בתורה (פרשות שמיני וראה) על העופות “את זה תאכלו… ואת זה לא תאכלו…” ולמדו חכמים בקידושין (נ”ז, ע”א): תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה. ובסוגיין למדו שאכן “לא תאכלו” מתייחס לצפור השחוטה, שאסורה בלאו, ו”את זה לא תאכלו” בא ללמד שיש אחרת שהיא אסורה וזו הצפור השחוטה לאוסרה בעשה ולא תעשה. ועל השאלה, שמא שאולי בא לומר “תאכלו” דווקא את אלו למעט טריפה שאסורה, ולאוסרה בעשה ולא תעשה, והיה המענה “דבר […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין פרק ראשית הגז – לימוד מגזירה שוה

שלש גזירות שוות למדו חכמים בפרק ראשית הגז וכולן בפסוק (דברים י”ח, ד’): וראשית גז צאנך תתן לי. למדו כאן גיזה גיזה לצמר כבשים1 צאן צאן שבטרפה פטור ונתינה נתינה משמע שיש שייכות מיוחדת לגזירה שוה במצות ראשית הגז. הרדב”ז בטעמי המצוות כתב: הצמר רומז ברחמים ובשעה שהוא גוזז הצאן נראה שהוא פוסק הרחמים… לפיכך צוה הכתוב ליתן ראשית הגז לכהן לעורר הרחמים בעולם ותחיל ברכה על עשתרות הצאן. וכתב שם לבאר כמה הלכות על פי טעם זה. אף השל”ה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין פ”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

חולין פ”ב (ע”א): אתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב”ל אמר משעת לקיחה ואמרינן מ”ט דרבי שמעון בן לקיש גמר קיחה קיחה מעגלה ערופה. בכמה מקומות דרשו, בעניינים שונים, ג”ש לקיחה לקיחה. ענין ה”קיחה” ראוי להיות נלמד בגזירה שוה כיון שקיחה היא חיבור הדבר הנלקח אל הלוקח. החיבור מתאים לגזירה שוה שהיא במידת התפארת, על פי האר”י הקדוש. מידת התפארת עניינה חיבור ימין ושמאל בהיותה מידה אמצעית. צפורי מצורע ועגלה ערופה מבטאים מצבו של המצורע החוזר […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין ע”ד (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

חולין ע”ד (ע”ב): איבעיא להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דר”מ לא תיבעי לך דכיון דאמר טעון שחיטה שה מעליא הוא כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו מאי כיון דאמרי שחיטת אמו מטהרתו כבשרא בדיקולא הוא או דילמא כיון דרהיט ואזיל ורהיט ואתי שה קרינא ביה מר זוטרא אמר אין פודין ורב אשי אמר פודין א”ל רב אשי למר זוטרא מאי דעתך דגמרת שה שה מפסחים אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין ל”ח (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חולין ל”ח (ע”ב) ובמשניות פ”ב מ”ז: משנה השוחט לעובד כוכבי’ שחיטתו כשרה ור”א פוסל אמר ר”א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים א”ר יוסי ק”ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט. ובגמ’ בארו הק”ו שבמוקדשין מחשבת העובד פוסלת בארבע עבודות ואילו בחולין רק בשתי עבודות שחיטה וזריקה, וקבלה והולכה אין בהם. […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין קט”ו (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

חולין קט”ו (ע”ב): ורבי בהנאה מנא ליה נפקא ליה מהכא נאמר כאן כי עם קדוש אתה לה’ ונאמר להלן ולא יהיה קדש בבני ישראל מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה. כך היא לשון האר”י בביאור הנהגת מידת גזירה שוה: לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החסד וגבורה, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת “כי עם קדוש אתה לה’ אלוקיך” זה ביטוי לפרישות ונזירות מן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין קל”א (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

חולין קל”א (ע”ב): ואפי’ עני שבישראל מוציאין אותו מידו דכתיב ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם להזהיר עני על שלו ומעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טובת הנאה לבעלים מאי טעמא נתינה כתיבא ביה ואפי’ עני שבישראל מוציאין אותו מידו דאמר ר’ אילעא גמר לגר לגר מהתם מה להלן מוזהר עני על שלו אף כאן מוזהר עני על שלו. ופרש”י: גמר לגר לגר מהתם – מולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר. במעשר עני נאמר (דברים כ”ו, י”ב): […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין קכ”ט (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

חולין קכ”ט (ע”ב): דתניא אמר ר’ אליעזר שמעתי שאבר מן החי מטמא אמר לו ר’ יהושע מן החי ולא מן המת וקל וחומר ומה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא, מת שהוא טמא לא כל שכן כתוב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד הא רבה למספד אלא כל דכן הכא נמי כל דכן אמר ליה כך שמעתי. עי’ תורת החיים. נראה שאכן בתחילה הבין ר’ יהושע שרבי אליעזר שמע רק שאבר מן החי מטמא ומעצמו פסק שאבר מן המת […]

י"ג מידות >> קל וחומר

חולין קי”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

חולין קי”ח (ע”א): מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כ”ש. שומר לפרי הוי פרי, שכן כך הוא בטבע, שיש שומרים כמו קליפה וכד’ ששומרת על הפרי לעומת זאת יד הוא לצורך האדם ואינו לצורך הפרי בטבעו. מבחינת “קל” ו”חומר”, כיון שבטומאה עסקינן הרי שה”יד” הוא ה”קל”, שאינה מחוברת כל כך לפרי, ואעפ”כ מכניסה ומוציאה הטומאה אל הפרי ומן הפרי, קל וחומר ל”שומר”, שהוא חלק מן הפרי שיכניס ויוציא. וכך נאמר על שומר (ילק”ש דברים פרק ד’ […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין קל”א (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

חולין קל”א (ע”א): ארבע מתנות שבכרם… אחריך זו שכחה פאה גמר אחריך אחריך מזית דכתיב כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך ותנא דבי ר’ ישמעאל שלא תטול תפארתו ממנו. כתוב בכרם (דברים כ”ד, כ”א): כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה. ולמדו אחריך זו שכחה, ופאה ילפינן מג”ש “אחריך” “אחריך”, כרם מזית שבו נאמר לא תפאר אחריך והכוונה לפאה. עי’ בתוס’ ד”ה גמר “אחריך” “אחריך” שזו ג”ש שאינה מופנה שהרי למדו “אחריך – זו שכחה” ותירצו שני […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין קט”ו – קט”ז – לימוד מגזירה שוה

פעמיים בסוגיין מופיעה גזירה שוה לאסור בשר וחלב באכילה. הפעם הראשונה בדף קט”ו (ע”ב): תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור. ובפעם השניה דעת רבי שמעון שבשר וחלב אסור רק באכילה ולא בהנאה בדף קט”ז (ע”א): דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין ק”כ (ע”ב) – קכ”א (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

חולין ק”כ (ע”ב) – קכ”א (ע”א): והא דתנן אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים. נאמר בתרומה (במדבר י”ח, י”ב): כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה’ לך נתתים. הרי שתירוש ויצהר שהם משקין היוצאים מן הזיתים והענבים, דינם כדין הפרי וחייבים בתרומה. ביכורים אף הם נקראים תרומה ודינם שווה […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין (ד’ ע”ב) וחולין (קי”ד ע”א) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה

קידושין ד’ (ע”ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו’ אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר ת”ל כי יקח איש הא למה […]

תגיות:

י"ג מידות >> כלל ופרט

חולין קל”ג (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט

מתנות כהונה ניתנו בדרך של כלל ופרט, וברית מלח. פתיחת הפרשה (במדבר י”ח, ח’): וידבר ה’ אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם. והמשכה הוא פירוט המתנות: זה יהיה לך מקדש הקדשים… וזה לך תרומת מתנם… וגו’ ובסיום (פס’ י”ט): כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה’ נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה’. על זה דרשו בתוספתא חלה (פ”ב) המובאת […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין צ”א (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

חולין צ”א (ע”א): … דאמר ר’ יהושע ב”ל מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם וענן אבק רגליו. הגזירה השוה מלמדת על סוד עמוק הנמצא בעומק המאבק בין יעקב לשרו של עשו. כלפי חוץ העלו אבק במאבקם, ובפנימיות עומק המאבק עלה האבק עד כסא הכבוד. האבק הוא ביטוי לדבר שאין לו משמעות חשובה. על האבק היה המאבק… יעקב לא מוותר גם לא על האבק. גם האבק יכול להגיע עד כסא הכבוד. גם שרו של […]

תגיות:

י"ג מידות >> כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל

חולין פ”ח – לימוד מכלל הצריך לפרט

חולין פ”ח: תנו רבנן וכסהו יכול יכסנו באבנים או יכפה עליו את הכלי תלמוד לומר בעפר ואין לי אלא עפר מנין לרבות זבל הדק וחול הדק ושחיקת אבנים ושחיקת חרסית ונעורת פשתן דקה ונסורת של חרשין דקה וסיד וחרסית לבנה ומגופה שכתשן ת”ל וכסהו יכול שאני מרבה אף זבל הגס וחול הגס ושחיקת כלי מתכות ולבנה ומגופה שלא כתשן וקמח וסובין ומורסן ת”ל בעפר ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו […]

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין ס”ג (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין ס”ג (ע”א): תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות תניא נמי גבי שרצים כה”ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים. רק במידה זו של דבר הלמד מעניינו אמרו חכמים “צא […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

חולין כ”ד (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

חולין כ”ד (ע”ב): מנהני מילי דתנו רבנן תוכו ואע”פ שלא נגע… נאמר תוכו לטמא ונאמר תוכו ליטמא מה תוכו האמור לטמא אע”פ שלא נגע אף תוכו האמור ליטמא אע”פ שלא נגע. ובהמשך בדף כ”ה (ע”א) משמע שילפינן “תוך” “תוך”, שכן הוא”ו נדרשת לענין נוסף עיי”ש. גזירה שוה “תוך” “תוך” כבר למדנו בברכות כ”א ומגילה כ”ג, שכל דבר שבקדושה צריכים עשרה שהם נקראים עדה. “ונקדשתי בתוך בני ישראל” ואין “תוך” אלא עשרה. עיי”ש, ובמה שכתבנו בזה. בכלי חרס תוך הכלי הוא […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים