סוג מדיה: טקסט

מאמר "דור הפוקימון" בסדרת השיחות הבאות, ננסה בע"ה לעמוד על האפיונים המייחדים את הדור הזה. אם נבין את התופעות, נוכל להבין גם את עצמנו בצורה טובה יותר, וכך נוכל לקחת את הדברים הטובים של התקופה, ולהשתמש בהם לטובה ולברכה. הרבה מדברים על הבעייתיות שבדור הזה, שיש המכנים אותו "דור ה-Y". אנשים שלא מוכנים לקבל על עצמם מחוייבות, שמסרבים לשמוע תוכחה. התוצאות של הגישה הזו הן רווקות מאוחרת, חוסר רצון להתחייב בהקמת משפחה ועוד ועוד. היום קוראים לזה "דור הפוקימון". כששומעים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – מארץ כנען לארץ ישראל הפרשה עוסקת בארץ ישראל – המסע אל הארץ, המצוה של ירושת הארץ וההתנחלות בארץ, חלוקת הארץ לנחלות וכל מה שקשור בכך.בהקשר לזה יש ביטוי שהתורה מדגישה (במדבר ל"ד, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. הביטוי "הארץ כנען" קשה, וכבר עמדו על כך המפרשים. הראב"ע כתב: והטעם אל הארץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – הבהלה לזהב נושא אחד מקיף חלק גדול מהפרשה – היחס לממון. ראשיתו בתוצאותיה של מלחמת מדין. נקבע, שהשלל יתחלק שוה בשוה בין תופשי המלחמה ובין שאר העם, וכל קבוצה תיתן מכס לה': תופשי המלחמה אחד מחמש מאות, ושאר העם אחד מחמישים.אולם התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת – כמה היה השלל וכמה כל חצי, וכמה היה המכס לה' מתופשי המלחמה, אחד מחמש מאות.המפרשים מעירים על כך – וכי אנו לא יודעים לעשות את החשבון […]

לחיות עם פרשת השבוע – פינחס – "תהפוכות הנטיות הטבעיות" (אוה"ק ג' עמ' רצ"ז) בפרשת פינחס עם ישראל מתקרב לכניסה לארץ ישראל. נעמוד על שתי נקודות בפרשה בהקשר לכך. א. בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה לערוך מפקד של בני ישראל, ולאחר הציווי נאמר (במדבר כ"ו, ג'-ד'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הביטוי "היוצאים מארץ מצרים" לא מובן בהקשר זה, […]

המדרש: וייצר שני יצירת יצירה לאדם ויצירה לחוה, יצירה לשבעה, ויצירה לתשעה, רב הונא אמר נוצר לשבעה ונולד לח' או לתשעה חי נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי, קל וחומר לשבעה, בעון קמיה דרבי אבהו מנין שהנוצר לשבעה חי, אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון, זיט"א אפט"א, איט"א אוכט"א.

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנצחון כבר כאן! בפרשת חוקת מתחילה ההנהגה של ארץ ישראל.אחת מהפרשיות שבהן מופיע בצורה ברורה המעבר מהנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל היא פרשת "מי מריבה", וכבר עמדנו על הדברים בעבר (לחיות עם פרשת השבוע ח"ב עמ' 238).ביטוי מרכזי נוסף למעבר להנהגת ארץ ישראל הוא המלחמות. בסוף הפרשה אנו פוגשים את המלחמות הראשונות של עם ישראל, נגד שני מלכי האמורי – סיחון ועוג.ההנהגה בתוך עם ישראל צריכה להיות בדיבור ולא במקל. בנועם ולא בחובלים. […]

המדרש: אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן, רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור, אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה, וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – על אירופה המתפוררת אחד הביטויים המרכזיים בטיעוניו של קורח הוא הפסוק (במדבר ט"ז, ג'): וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'. לכאורה זו אמירה נכונה. ר' צדוק אומר שהתורה לא כותבת דברים שאין בהם אמת, אפילו מפיהם של חוטאים, ואם דבריו של קורח נכתבו בתורה הרי שיש בהם נקודת אמת.מקובלנו, בעיקר מתורת החסידות, שאכן כל העדה קדושים, לכל יהודי […]

המדרש: [ב, ז] וייצר ה' אלהים, כתיב (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ וגו', מלך זה מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, במשפט יעמיד ארץ שברא את העולם בדין שנאמר בראשית ברא אלהים, (שם /משלי כ"ט/) ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה, שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם וגו', א"ר יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים והגבהת חלתה מבנתיים, כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ וגו', ואחר כך וייצר ה' אלהים […]

"איך תהיה תלמיד חכם"? הזכרנו בשיחה קודמת1 סקר שנעשה לאחרונה, ובדק את לימוד התורה בציבור הדתי לאומי. אחת התוצאות מעוררת למחשבה: כל יום כל יומיים פעמיים בשבוע פעם בשבוע (לא בשבת) רק בשבת כלל לא לומד רמת השכלה בוגר ישיבת הסדר 44% 14% 10% 9% 15% 8% בוגר מכינה 13% 13% 20% 3% 17% 33% בוגר ישיבה גבוהה 38% 15% 15% 12% 12% 9% הזכרנו את משמעות המסלול של ישיבות ההסדר, שיוצאים למהומת החיים מתוך שנתיים לפחות של לימוד בישיבה, […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – "תכוונו גבוה – תכוונו לישיבת הסדר" הרבה דרשו את ענייניה של פרשת המרגלים, נעמוד על נקודה אחת. בזוה"ק אמרו (ח"ג שלח, קנ"ח ע"א, בתרגום): "וישלח אותם משה וגו', כולם אנשים", כולם צדיקים היו וראשי ישראל היו, אבל הם נטלו לעצמם עצה רעה. למה נטלו עצה זאת? אלא אמרו: אילו יכנסו ישראל לארץ נעבור מלהיות ראשים, וימנה משה ראשים אחרים, שהרי אנו זכינו במדבר להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה, ועל שנטלו עצה רעה […]

המדרש: [ב, ו] והשקה את כל, ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך, משא ומתן מתברך, והפרגמטוטין מרויחין, ר' יוחנן בר לוי אמר אף מוכי שחין מרויחין, רבי חייא בר אבא אמר אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם, אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא מה אינון עבידין, הוה אמר ליה נינוחו, רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת, רבנן אמרי אף הדגים מרגישים, אמר רבי פנחס עובדא […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – תרגיעו! הגמרא במסכת שבת מתייחסת לפרשת "ויהי בנסוע הארון" המופיעה בפרשתנו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן (במדבר י') "ויהי בנסע הארן ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה, כמאן כרבי. מאן תנא […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן, רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד, רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה, והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת, אלא תהא נראת כאלו שרויה, כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות […]

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – דרך ארוכה וקצרה הפרשיות שקוראים בימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת, קשורות למהותם של הימים הללו. היכן ניתן למצוא קשר כזה בפרשת נשא? בפרשת נשא מוזכרת פרשת אשה סוטה, שמביאה מנחת שעורים, כחלק מתהליך הבירור שהיא עוברת בבית המקדש. מדוע מנחת שעורים, ולא מנחת חיטים כמו שאר המנחות? רש"י מפרש על פי חז"ל (רש"י לבמדבר ה', ט"ו): שעורים – ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה. בזוה"ק קושרים את מנחת השעורים […]

המדרש: א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה, דא"ר ברכיה (דברים לב) יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד.

חיזוק התא המשפחתי ספר במדבר הוא ספר המעבר מיציאת מצרים לכניסה לארץ ישראל.כך דרשו חכמים (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה, "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו, "ויהי אור", כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה, "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות, "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים, דברי ר"מ, רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה ג' טפחים, אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים, מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו', א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ, כנקבה זו […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהר הימים הללו קושרים אותנו לשתי ספירות.האחת היא ספירת העומר שאנו מצויים בעיצומה, והשניה היא ספירת השנים לשמיטה וליובל המופיעה בפרשה (ויקרא כ"ה, ח'): וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. הרמב"ם בספר המצוות קושר בין שתי הספירות הללו (עשה ק"מ): והמצוה הק"מ היא שצונו למנות השנים שבע שבע עד שנת היובל אחר שנכבוש הארץ והתגברנו בה. ומצוה זו, כלומר ספירת שני השמיטה, היא […]

המדרש: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז) וארו עם ענני שמיא, ר"ש בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ, על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה, ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים, א"ל הבא קופתך ובא מדוד כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר.