סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לחיות עם בגדי הכהונה פרשת תצוה עוסקת בהרחבה בנושא הלבושים – בגדי הכהונה.הלבושים הוא מושג שייך גם לפנימיות התורה, וננסה מתוך עיון בפרשה לעמוד על המשמעות שניתן ללמוד מבגדי הכהונה. יש דין מיוחד בבגדי כהונה (סנהדרין פ"ג ע"ב): ומחוסר בגדים מנלן (- מנין שכהן שעבד ללא בגדים חייב מיתה)? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אתם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, […]

המדרש: אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים, שם הא' פישון זו בבל, על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – זכה בתורה – זכה בארץ ישראל הפסוק המרכזי בפרשה הוא (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. לכאורה היינו צריכים לדבר השבוע על בית המקדש, אבל המציאות מכריחה אותנו לדבר על ארץ ישראל. אי אפשר לדבר על "לחיות את פרשת השבוע", בלי להזכיר את פינוי הבתים בעפרה. הכאב הוא גדול. עפרה הוא סמל להתיישבות ביהודה ושומרון, ופגיעה בישוב הזה כואבת ומזעזעת במיוחד. ננסה להתבונן בענין לאור התייחסות התורה לכלי המשכן.בשלושה כלים מצוה […]

המדרש: [ב, יג] ושם הנהר השני גיחון וגו', עדיין לא עמד כוש, והוא אומר את כל ארץ כוש, אתמהא, אלא מגיד מראשית אחרית. [ב, יד] ושם הנהר חדקל שהוא חד, פרת אוותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל י) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – לחיות בתוך נס נעיין בפרשת השבוע מזוית החורזת את הפרשה מראשיתה לסופה. תחילה הפרשה (שמות כ"א, א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. דנו המפרשים מדוע מתחילה פרשת הדינים בדיני עבד עברי.אנו לומדים השנה בישיבה מסכת בבא קמא. במבט של מסכת בבא קמא העוסקת בדיני נזיקין בולט הסדר שסידרה התורה את דיני הנזיקין בפרשת משפטים. הסדר הוא מן החמור אל הקל (שמות כ"א, […]

המדרש: [ב, יא] שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב, אתמהא, אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית, אשר שם הזהב, זהב וודאי. [ב, יב] וזהב הארץ ההיא טוב, אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי, א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות, אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – מול הטרור: אמונה! גולת הכותרת של פרשת השבוע היא מעמד הר סיני.במכילתא (בחודש, ה') אמרו, שהתורה מתחילה בעצם ב"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". כאן הקב"ה "מציג את עצמו" בפני עם ישראל. בפסוק זה נמצאת מצות האמונה. הרמב"ם מונה את מצות האמונה כמצוה הראשונה בתרי"ג המצוות. הרמב"ן כתב את השגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, כדי להגן על בעל ספר "הלכות גדולות" (בה"ג), שהרמב"ם חלק עליו פעמים רבות.הרמב"ן מסביר מדוע בה"ג לא מנה את האמונה כמצוה בתרי"ג […]

המדרש: [ב, י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר (שם /איוב/ יב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.

המדרש: [ב, ט] ויצמח ה' אלהים מן האדמה, תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים, א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו, רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה.

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – צריך לומר שירה! פרשת בשלח מחולקת בצורה בולטת לשני חלקים, שנראים הפוכים זה מזה ויש לראות מהו הקשר והיחס בין שני חלקי הפרשה.בתחילת הפרשה עם ישראל יוצא ממצרים, והשיא הוא בקריעת ים סוף ובשירת הים. חוויה עליונה ומרוממת.אולם מיד אחרי שירת הים ושירת מרים שבאה בעקבותיה, אנו מגיעים למציאות שונה לחלוטין (שמות ט"ו, כ"ב): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. ומפרש רש"י: […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – מה יותר קשה מיציאת מצרים? פרשת בא פותחת בביטוי שיש לעמוד עליו (שמות י', א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ .שואלים חכמים בזוה"ק, שלכאורה היה צריך להיות כתוב: "לך אל פרעה", ומדוע כתוב "בוא"?והתשובה, שהביטוי נאמר משום שמשה פחד מאוד להיכנס לפרעה. פרעה היה מלך אדיר וחזק, שאיש לא יכול היה לעמוד בפניו, וזה הפחיד את משה רבינו. […]

המדרש: וישם שם, היך מה דאת אמר ויהי שם עד היום הזה, א"ר לוי ובלבד ביצירה זו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב אלה תולדות השמים וגו', בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי יתן בהם דופי, אלא נאים ומשובחין הם אלה תולדות השמים.

לחיות עם פרשת השבוע – וארא – לנצל את ההזדמנות לאחר שבפרשת "שמות" נכנסנו לעומק הגלות, בפרשת "וארא" אנחנו מתחילים לראות את האור של הגאולה. עשרת המכות מתחילות את התהליך שהוביל לגאולה, וכבר היתה בהן התחלה של הגאולה בצורה ממשית, כפי שנראה. בתחילת הפרשה מופיעות ארבע לשונות גאולה (שמות ו', ו'-ח'): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי […]

המדרש: מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ר"מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי, רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל אפשר חטים היו, אמר לו הין, א"ל והכתיב עץ, א"ל מתמרות היו כארזי לבנון, א"ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ, ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – לזכרו של ארז אורבך הי"ד פרשת "ויחי" עוסקת במיתתו של יעקב. זה מתאים לפרשת השבוע שעברנו השבוע בישיבה, במיתתו של תלמידנו ארז אורבך הי"ד.גם פרשת "חיי שרה" עוסקת במיתתה של שרה. יש בכך לימוד שהמוות הוא לא העדר חיים אלא אדרבה, תגבורת החיים (עי' אורות הקודש ח"ב עמ' ש"פ).ודאי שהמתים עצמם מתעלים במיתתם. מי שמת כיהודי על יהדותו זוכה למדרגת הרוגי מלכות, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. אך לא רק למתים, אלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויגש – ללכת עם הלב בתחילת הפרשה עומד יהודה מול יוסף, ומנסה לשכנע אותו לשחרר את בנימין. חכמים ראו במעמד זה מעבר למפגש בין שני אנשים – מפגש בין שתי תרבויות, בין שני עולמות שונים. בעתיד נאמר על כך (יחזקאל ל"ז, י"ז): "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ". אולם כעת יש כאן מאבק בין האחים, בין יוסף ליהודה ובין העולמות שהם מייצגים.בדרכים רבות הגדירו חכמים את כל אחד מהכוחות, למשל: משיח בן יוסף ומשיח בין דוד1. נעמוד כאן […]

המדרש: וישם שם רבי יהודה ורבי נחמיה ר"י אמר עילה אותו היך מה דאת אמר (דברים יז) שום תשים עליך מלך, רבי נחמיה אמר פיתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקדוש ברוך הוא את אדם בזכותו של אברהם הה"ד (תהלים קלט) אתה ידעת שבתי וקומי בנת לרעי מרחוק, שבתי בתוך גן עדן, וקומי טירופי מתוכה, בנתה לרעי מרחוק באיזה זכות יעצת לבראני בזכות אותו שהוא בא מרחוק, הה"ד (ישעיה מו) קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו.

לחיות עם פרשת השבוע – וישב – איפה מתחבא המשיח? השבת אנחנו מתחילים לקרוא את סיפורו של יוסף. הפרשה הראשונה – פרשת "וישב" – היא פרשה שכולה מציאות של ירידה. זו גם מילה שחוזרת על עצמה בפרשה כמה פעמים (בראשית ל"ח, א'): וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו… ולגבי יוסף (בראשית ל"ט, א'): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה… וגם יעקב אומר (בראשית ל"ז, ל"ה): וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה. יהודה יורד, יוסף יורד, יעקב יורד. ירידה אחר ירידה. האוירה […]

המדרש: מקדם, אמר רבי שמואל בר נחמן את סבור קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לאדם הראשון, אדם נברא בששי גן עדן בשלישי, הה"ד (תהלים עד) ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ, ראו פועלא טבא שהתקין הקדוש ברוך הוא שכרי עד שלא עמדתי לפעול.

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – להסתכל קדימה ולדפוק בדלת בשבוע שעבר ניסינו ללמוד הדרכות מהתמודדותו של יעקב עם לבן. השבוע אנו קוראים על התמודדותו של יעקב עם עשו, וננסה ללמוד הדרכות גם מכאן. בזוה"ק עומדים חז"ל על דרכו של יעקב, ויש בדברים מסר משמעותי עבורנו. נעמוד על כמה דרשות על הפרשה שהולכות בכיוון דומה. דרשה אחת היא על הפסוק (משלי י"ב, ט'): טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם. עדיף אדם שמתבזה, אבל בפועל יש לו עבדים ושליטה […]