סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו דיינים! תחילת הפרשה (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. דרשו על כך חכמים (רש"י): "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. מערכת המשפט בישראל לא נועדה רק לסדר את החיים, כדי שלא יבלעו איש את רעהו. המשפט הוא דבר ה' המופיע מסיני. על כן אסור לדון בערכאות של גויים – אף אם הם דנים כדיני ישראל. "לחיות עם פרשת השבוע" בפרשת משפטים פירושו להתפלל בכוונה גדולה […]

המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, מזכיר שם מלא על עולם מלא, א"ר חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים, אר"ש בן יוחאי ג' דברים שקולין זה כזה, ואלו הן ארץ ואדם ומטר, א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם.

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – איך מקבלים תורה עם סמארטפון? פרשת מתן תורה פותחת כך (שמות י"ט, א'-ב'): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. חז"ל דורשים את הפסוק הזה בצורה מיוחדת (ילקוט שמעוני תורה, רמז רע"א): אמר הקב"ה לישראל: בני, היו קורין את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה, שנאמר: […]

המדרש: כל שיח השדה, כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו, כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות, כל האילנות להנאתן של בריות נבראו, מעשה בא' שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו, כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ עבדת ארעא לא עבדת וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ, מרי תעביד ארעא מרי תצליח ארעא, כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ב"ה, מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא.

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – השירה של דורנו הפרשה והשבת כולה נקראות על שם שירת הים, שהיא מרכז הפרשה.חכמים דרשו (שמות רבה פרשה כ"ג, ז'): דבר אחר, "אז ישיר משה"… 'אז שר' לא נאמר, אלא "אז ישיר"… שירת הים נאמרה לעתיד. השירה מלוה את עם ישראל עד לעתיד לבוא.נראה, שהדברים קשורים למאמר נוסף של חז"ל על יציאת מצרים (ברכות י"ב ע"ב): תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר (ירמיה כ"ג): […]

המדרש: [ב, ה] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, הכא את אמר וכל שיח השדה, ולהלן את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה, א"ר חנינא להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם, תני ר' חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים.

לחיות עם פרשת השבוע – בא – היתרון שבחסרון חז"ל מלמדים אותנו, שהתורה היתה צריכה להתחיל מהפרשה שלנו (רש"י בראשית א', א'): בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. כך נאמר בפרשה (שמות י"ב, ב'): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. פסוק זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה (מצות עשה קנ"ג): והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו […]

המדרש: ארץ ושמים, משל ללגיון שהמליך את המלך תחלה אמר המלך הואיל ולגיון זה המליכני תחלה הרי אני נותן לו פרוקופי שלא תזוז ממנו לעולם כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם, הה"ד (תהלים קד) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.

לחיות עם פרשת השבוע – וארא – ארבע לשונות ועוד אחת בתחילת הפרשה אנו קוראים את ארבע לשונות הגאולה, שכנגדן אנו שותים בליל הסדר ארבע כוסות1 (שמות ו', ו'-ט'): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם […]

המדרש: ה' אלהים, למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין, צונן הם מקריסין, ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו, כך אמר הקדוש ברוך הוא אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין, במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד, אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים, והלואי יעמוד.

לחיות עם פרשת השבוע – שמות בפרשת השבוע אנו פוגשים את כניסת ישראל לשעבוד מצרים, ואת הצעדים הראשונים ליציאה ממנו. הדמות המרכזית שמלוה את הפרשה היא משה רבנו. ננסה ללמוד מדמותו של משה רבנו למציאות החיים שלנו, שיש בה דברים דומים. ננסה "לחיות עם פרשת השבוע". חכמים במדרש בפרשה אומרים בשני מקומות בקורת מסויימת על משה. ראשית יש להדגיש, שאילולא דברי חז"ל אין אנו יכולים כלל לדבר על משה רבנו. אף אחר דברי חז"ל, אין אנו דנים ב"חטאיו" של משה […]

המדרש: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים מחשבה בלילה ומעשה ביום, וב"ה אומרים מחשבה ומעשה ביום, אר"ש בן יוחאי תמיהה אני איך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ, אלא מחשבה בין ביום בין בלילה, ומעשה עם דמדומי חמה.

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – לאן הולכת הציונות? בפרשת ויחי אנו פוגשים בפעם הראשונה מושג חשוב, שמלוה לאורך הדורות את האומה הישראלית, בכלל ובפרט – "שמע ישראל". הרמב"ם בהלכות קריאת שמע מביא את הסיפור על פי דברי הגמרא (פ"א ה"ד): הקורא קריאת שמע כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', וחוזר וקורא כדרכו: "ואהבת את ה' אלהיך", עד סופה. ולמה קורין כן, מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת […]

המדרש: ר' יצחק ור"ש בן לקיש רבי יצחק אמר מלך ב"ו בונה אהל ומותח אהל אננקי ע"י שהות הוא רפי קימעה, ברם הכא (איוב לז) תרקיע עמו לשחקים, ואם תאמר שהן רפים, ת"ל (שם /איוב ל"ז/) חזקים כראי מוצק, ר"ש בן לקיש אמר ב"ו מוצק כלים אננקי, על ידי שהות היא מעלה חלודה ברם הכא חזקים כראי מוצק, נראים כמין תרקיא, רבי עזריה אמר על הדא דר"ש בן לקיש כי בו שבת מכל מלאכתו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויגש בפרשת ויגש אנו מוצאים הדרכות חשובות הנוגעות גם אלינו.המפגש של יהודה ויוסף נדרש על ידי חז"ל בכמה דרכים, הסובבות סביב הפסוק (משלי כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. מיהו האיש שבלבו מים עמוקים, ומיהו איש התבונה שדולה את המים העמוקים מלבו? חז"ל דורשים זאת בשלושה אופנים.האחד, הקרוב יותר לפשט, נמצא במדרש (בראשית רבה פרשה צ"ג, ד'): דבר אחר, "ויגש אליו יהודה וגו'", כתיב (משלי כ'): "מים עמוקים עצה בלב איש […]

המדרש: רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר מלך ב"ו בונה פלטין משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת, ר"ש בן לקיש אומר מלך ב"ו =בשר ודם= עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות ואח"כ הוא מביא ארזים ואח"כ הוא מביא הוגנים ואח"כ הוא מעמיד עליה נווטים אבל הקדוש ברוך הוא ברא הן ומנהיגיהם הה"ד (ישעיה מב) כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם, ונווטיהם כתיב.

לחיות עם פרשת השבוע – וישב – והיו לאחדים בידך הפסוקים הפותחים את הפרשה באים בתורה בהשוואה לפוסקים העוסקים בעשו.על עשו נאמר בסוף הפרשה הקודמת (בראשית ל"ו, ח'-ט): וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר. ועל יעקב נאמר בפרשתנו (בראשית ל"ז, א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא […]

המדרש: רבי אליעזר ור' יהושע רא"א כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים, כל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ, ומייתי ליה מן הכא (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו', הללו את ה' מן הארץ וגו', רבי יהושע אומר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן השמים ומייתי לה מהכא (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ארץ, מה שלג אף על פי שהוייתו בארץ אין ברייתו אלא בשמים כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – איך עשו עוזר ליעקב? פרשת וישלח, מראשיתה ועד סופה, עוסקת במאבק בין יעקב לעשו. הרבה דברים אפשר ללמוד מפרשה זו על צורת המאבק וצורת ההתייחסות שלנו לאומות העולם. נעמוד על נקודה אחת, שדרשו אותה חז"ל בצורה מיוחדת.רגע המפגש של יעקב ועשו מתואר כך (בראשית ל"ג, ד'): וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ. עשו רץ אל יעקב, ויעקב חושש – מה הולך להיות? האם עשו הולך לתקוף אותו?אך לבסוף עשו מחבק […]

המדרש: בהבראם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר בהבראם בה' בראם ומה ה' זה, כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא (שם /תהלים/ לג) בדבר ה' וכבר שמים נעשו, רבי יודא נשיאה שאליה לר' שמואל בר נחמן אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מאי דכתיב (שם /תהלים/ סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו' א"ל אין כל מקום ומקום שאין לו איש ממונה על […]